ת"ת 11114-06-15 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' אגבאריה

1.ביום 29/5/13 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב על סך 3,013 ₪ בגין אגרה לשנים 2008-2012.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבעת ביום 29/8/13.

3.ביום 31/5/15 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד. באשר לעיתוי הגשת ההתנגדות, טענה הנתבעת כי נודע לה על קיום תיק ההוצאה לפועל כאשר התקשרו אליה מהבנק כדי להודיע לה שיש עיקול על חשבונה. בעקבות הודעה זו פנתה הנתבעת לבא כוחה שהוציא רשימת תיקי הוצאה לפועל ארצית, צילם את מסמכי התיק וכך נודע לה על התביעה.

4.לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי היא רווקה המתגוררת בבית הוריה ביחד עם אמה ואחותה וזאת מהיום בו נולדה ולכן מעולם לא היה מקלט טלוויזיה ששייך לה. הנתבעת טוענת כי לא ברור מכתב התביעה מהי תקופת החיוב ומהו שיעור האגרה ולא צורף כל מסמך המוכיח שהיה בבעלותה מקלט טלוויזיה. הנתבעת מציינת כי עברה ניתוח לקיצור קיבה לפני למעלה משלוש שנים ומאז היא סובלת ממחלות רבות ועייפות.

5.ביום 22/6/15 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות ולבקשה להארכת מועד. נטען כי התביעה מבוססת על דיווח של סוקרים ממנו עולה כי הנתבעת רכשה מקלט ביום 19/4/08 מתוצרת פיליפ 42 אינטש והמקלט סופק לכתובת בשכונת אלבטאן באום אל פאחם בעוד שכתובתה הרשומה של הנתבעת במשרד הפנים היא בשכונת אלמחג'ר באום אל פאחם. נטען כי בניגוד לאמור בתצהירה פנתה הנתבעת טלפונית עוד ביום 5/3/13 למשרד בא כוחה הקודם של התובעת, עו"ד חירי חליל וגם לתובעת עצמה וביקשה לקבל פרטים על החוב. במהלך השיחות הובהר לה מקור החוב וגובה החוב. נטען כי הנתבעת ביקשה הנחה והונחתה להציג מסמכים על מצבה הכלכלי על מנת לזכות בהנחה בקנסות הפיגורים. כיוון שהנתבעת לא הציגה אישורים ולא שילמה את החוב, נפתח תיק ההוצאה לפועל.

6.התובעת טוענת כי ההסבר של הנתבעת לעיתוי הגשת ההתנגדות הוא כללי ולא נכון שכן לא הוטל עיקול על חשבון הבנק במסגרת תיק ההוצאה לפועל כאשר ההליך היחיד שבוצע הינו עיקול רכב שלא תפס דבר. עוד מודגש כי אין התייחסות לאמור באישור המסירה של האזהרה.

7.ביום 20/7/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי הפנייה ללשכת ההוצאה לפועל היתה בעקבות עיקול על חשבון הבנק. נטען כי ברשימת התיקים הארצית נמצאו תיק זה ותיק נוסף בו הזוכה היא חברת ביטוח. נטען כי לדו"ח הסוחרים לא צורפה חשבונית המעידה כי הנתבעת היא שרכשה את מקלט הטלוויזיה. נטען כי האגרה חלה על כל אדם המחזיק במקלט ולא על אדם הרוכש מקלט. נטען כי התובעת התרשלה כאשר לא ערכה ביקור בית כדי לברר למי סופקה הטלוויזיה ולמי סופק המקלט.

8.לאור האמור בהחלטתי מיום 22/6/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

9.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות מהטעמים שיפורטו להלן.