ת"ת 10102-01-15

1.בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ע"ס 37,372 ₪.

לטענת המשיבה ,כפי שעולה מכתב התביעה ,המבקשים הזמינו מהמשיבה מוצרים ושירותים אבל לא שילמו עבורם.

2.המצהיר מטעם המבקשים טען בתצהיר, כי מבקש 1 הינו הבעלים והמנהל של מבקשת 2 וכי עילת התביעה מתייחסת למבקשת 2 ולא אליו בהיותו מועסק מטעם מבקשת 2, אשר הפעילה בזמנו נגריה וכי מבקשת 2 היא זו שהזמינה מפח לנגריה.

3. המשיבה התקינה את המפח בנגריה באיחור ומיד נתגלו בעיות של חוסר התאמה של המפח ושצריך מפח חזק יותר בעל כ"ס חזק יותר.

המבקשת פנתה למשיבה כדי שתתקן את הבעיות ושתחליף את המפח, אלא שהאחרונה התחמקה מאחריותה.

המפח אינו מבצע כביכול את מלאכתו ולכן המבקשים אינם חייבים מאומה למשיבה.

4.הצדדים זומנו בפני לשמיעת ההתנגדות ליום 6.9.15.

המצהיר נחקר על תצהיר. הוא לא הכחיש כי הוא טיפל אישית בהזמנה אם כי ההזמנה היא לא שלו אישית אלא של מבקשת 2.

המצהיר חזר וטען כי המפח שהותקן אינו מתאים ואלה דבריו:

"... אני שילמתי את מלוא הכסף והעבודה הייתה בהיקף יותר גדול, הפעם הם התקינו משהו לא מתאים ואני אמרתי שאני רוצה שהמכונה תעבוד יום יומיים, המכונה פעם שאבה, פעם לא, התיקון שלהם גרם לי לנזק במכונה, אני התקשרתי אליהם לא פעם ולא פעמיים".

ראה ע"מ לפרוטוקול שורות 13-16.

5.הלכה ידועה היא, כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה: ע"א 189 החברה למוזיקה נ' וורנר