דייטש נ' נתיב אקספרס - תחבורה ציבורית בע"מ

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת לחייב הנתבעת לפצותה בגין שני ארועים שארעו ביום 6/9/15, עת ביקשה התובעת להיעזר בשירותי התחבורה של הנתבעת כדי לנסוע ממירון לירושלים.

טענות התובעת

1. האירוע הראשון - לטענת התובעת בכתב התביעה, ביום 6/9/15 היא ביקשה לנסוע ממירון לירושלים ולפיכך המתינה בתחנה הסמוכה למירון לאוטובוס בקו מס' 982 של הנתבעת, אשר יצא מצפת בשעה 10:00 ואמור היה להגיע למירון בסביבות השעה 10:25. משבושש האוטובוס לבוא, התקשרה התובעת בשעה 11:00, למערכת מידע אוטומטי ובהתאם למידע שקיבלה, עדיין אסף האוטובוס נוסעים בצפת. לפיכך פנתה התובעת למוקד פניות הציבור של הנתבעת ודיווחה כי נוסעים רבים ממתינים לאוטובוס שטרם בא, אך נענתה כי אין תגבור מידי.

    

2. בשעה 11:15 הגיע האוטובוס לתחנה במירון כשהוא עמוס בנוסעים וללא מקומות ישיבה והתובעת העריכה כי לא תוכל מפאת גילה לעמוד במשך כל הנסיעה מה גם, שנסיעה בעמידה אינה בטיחותית ואינה נוחה ולפיכך לא עלתה לאוטובוס. בקשת התובעת כי הנתבעת תשלח מיניבוס, לא נענתה.

    

3. התובעת ונוסעים נוספים אשר ביקשו להבטיח מקום ישיבה באוטובוס לירושלים, החליטו כי מוטב שיעלו לאוטובוס עוד בצפת ולפיכך פנו לתחנה ממנה יוצאים אוטובוסים לצפת.

    

4. האירוע השני - בסביבות השעה 11:30 הגיע האוטובוס הנוסע לצפת לתחנה והתובעת הניחה כבודתה בתא המטען ועמדה בתור כדי לעלות לאוטובוס, כאשר נדחפה בברוטליות על ידי שוטר שהיה במקום ונפלה לארץ. האוטובוס אשר אליו ביקשה לעלות החל בנסיעה ורק לאחר זמן מה עצר נהג האוטובוס מנסיעתו, לבקשת הנוסעים שהיו בו, והתובעת הצליחה לעלות לאוטובוס, כשהיא חבולה. כשהגיע האוטובוס לצפת הטיח סדרן הנתבעת דברים קשים בתובעת וטען כי היו 14 מקומות ישיבה פנויים באוטובוס שיצא מצפת לירושלים בשעה 10:00, הגם שלטענת התובעת לא היו מקומות ישיבה פנויים כשהגיע האוטובוס למירון.

    

5. התובעת הגישה התביעה, במסגרתה היא עותרת לחייב הנתבעת לשלם לה סך של 6,060 ₪ בהתאם לפירוט כדלקמן: סכום של 5,000 - פיצוי בגין עוגמת הנפש ואובדן הזמן, השפלה על ידי סדרן הנתבעת וזניחת התובעת מדממת בכביש (כלשונה בכתב התביעה); סכום של 1,000 ₪ - הוצאות משפט, וסכום של 60 ₪ - בגין אגרת בית משפט. יוער, כי בדיון שנערך, העמידה התובעת את תביעתה ע"ס 5,000 ₪ וביקשה למחוק מכתב התביעה בהליך זה את הטענות בדבר נזקי גוף שנגרמו לה.