ת"ק 9851-02-16 דניאל נ' יעקב ומירה חונוביץ (1995) בע"מ

1.לפני תביעה כספית על סך 20,207 ₪. תביעה זו מורכבת מרכיב נזק ישיר בסך 4,207 ₪ ומאובדן רווחים שהתובע טוען להם בסך 16,000 ₪.

2.כמפורט בכתב התביעה, בתאריך 27.10.2015 נתקל התובע בבעיה בהתנעת מכוניתו, ומכוניתו נגררה למוסך שמפעילה הנתבעת בפרדס חנה. כמפורט בכתב התביעה, איש חברת שירותי הרכב איתר תקלה במחשב משאבת הדלק. למחרת היום נאסף הרכב מן המוסך וביום שלאחר מכן, 29.10.2015, כאשר התובע עמד לנסוע לים המלח לצרכי עבודה התברר לו שיש תקלה ברכב ושדלק נוזל ממיכל הדלק. לטענת התובע, במוסך הנתבעת נאמר לו שמכסה מכל הדלק אינו נסגר באופן תקין. כמפורט בכתב התביעה, התובע עמד להעביר סדנה מקצועית בים המלח ועקב הצורך בתיקון המכונית, שכר רכב בעלות 150 ₪ והגיע לים המלח באיחור של שעתיים. לטענת התובע בכתב התביעה, איחור זה "פגע וימשיך לפגוע במוניטין שלי".

3.עוד מצוין בכתב התביעה כי ביום 8.11.15 החזיר את הרכב למוסך הנתבעת פעם נוספת בשל אותה תקלה ונאמר לו במוסך כי צריך להזמין מכסה חדש למשאבת הדלק. ביום 10.11.15 חזר התובע ברביעית למוסך מחמת שלא הצליח להתניע את הרכב ונאמר לו שהוחלף פיוז ברכב. ביום 16.11.15 חזרה על עצמה תקלת נזילת הדלק. לטענת התובע, ביום 18.11.15 פנה למוסך "אומגה" ושם נמסר לו כי הטיפול ברכב על ידי מוסך הנתבעת היה רשלני, כי השתמשו בדבק חם כדי להדביק את הגומייה למשאבת הדלק וכי במכל הדלק היו שאריות סיליקון. עוד התלונן התובע כי ברכבו היה ריח חריף של דלק.

4.התובע צירף לכתב התביעה קבלות על רכישת דלק, שלטענתו נשפך מן הרכב באשמת הנתבעת, חשבונית על סך 1,180 ₪ בגין התשלום לנתבעת וכן חשבונית מוסך "אומגה" בסך 2,960 ₪. התובע לא פירט כיצד הגיע לסכום של 4,207 ₪, המרכיב את ראש התביעה שאינו כולל אובדן רווחים.

5.באשר לאובדן הרווחים, טוען התובע כי ההתעסקות ברכב גרמה לו לאובדן 8 שעות עבודה המיועדות לשיווק עסקו בתקופת חג החנוכה , שהיא תקופה "חמה" במיוחד, כהגדרתו. על פי חישובו של התובע בשעת עבודה אחת הוא מוכר סדנה או מופע שממנו הוא מרוויח כ-2,000 ₪, כך שלהערכת התובע נזקו עומד על 16,000 ₪. במעמד הדיון טען התובע כי היחס שקיבל מן הנתבעת היה יחס מעליב ומשפיל.

6.על פי המפורט בכתב ההגנה, הנתבעת מנהלת מוסך המתמחה בחשמלאות רכב ובמיזוג. לפי הנתבעת, כבר ביום 29.10.15 הודיע בעלי הנתבעת לתובע כי יש תקלה במשאבת הדלק וכי משאבת הדלק הוחלפה, אולם עליו להשלים את הטיפול במוסך מכונאות. במעמד הדיון הסביר מנהל העבודה מטעם הנתבעת כי משאבת הדלק היא רכיב חשמלי ואולם הבעיה שהתגלתה ברכב לאחר החלפת המשאבה היא ליקוי באיטום מכל הדלק. כמפורט בכתב ההגנה, בשיחת טלפון עם התובע חזר בעלי המוסך והסביר לנתבע כי עליו להשלים את הטיפול במכסה מכל הדלק במוסך מכונאות. הנתבעת טוענת כי בנסיעת נסיון שנערכה מטעם המוסך לאחר הטיפול, לא זוהתה נזילת דלק. במעמד הדיון הסביר מנהל העבודה במוסך הנתבעת, מר בדראן אבו הדבה, כי אפשר שנזילת הדלק קרתה כאשר מכל הדלק היה מלא, בעוד שבעת הטיפול במוסך לא היה המכל מלא. הנתבעת הפנתה לכרטיס העבודה מטעמה שבו נכתב "המכסה של המשאבת דלק לא תקין (נמסר לבחור מהחומוס) שלקח את הרכב. בעל הרכב יודע." ואכן, מכתב ההגנה התברר כי התובע לא אסף בעצמו את הרכב מן המוסך אלא אדם אחר אסף את הרכב מן המוסך בשמו. התובע לא הביא אדם זה לעדות בבית המשפט.

דיון

7.בתביעה זו בולט הפער בין הנזק הישיר שאותו מייחס התובע לנתבעת לבין הנזק העקיף שאותו הוא מבקש להשית על הנתבעת. התרשמתי מן התביעה, וגם מעמדת התובע במעמד הדיון, כי לשיטתו, מוטלת על הנתבעת אחריות מוחלטת וגורפת לכל נזק ישיר ועקיף שנגרם לו בזיקה כלשהי לכלי הרכב. אקדים ואומר, כי באשר לנזק העקיף, התובע לא הוכיח ואף לא הביא ראשית ראייה לאובדן מוניטין שנגרם לו. באשר לנזק הישיר, התובע התעלם מן העובדה כי הביא את הרכב למוסך כשהוא תקול. המסגרת החוזית המקובלת, כמו גם החובה החלה על המוסך מכח דיני הנזיקין, אינה להבטיח באופן מוחלט את תיקון התקלה המקורית, אלא לפעול בצורה מקצועית, סבירה ומקובלת, לתיקון התקלה. ככלל, ולא התרשמתי כי שונה הדבר בענייננו, המוסך אינו מחויב ואף אינו מתיימר לתקן כל תקלה שהיא ברכב, אלא לפעול לתיקון התקלה באופן מקצועי, בהתאם לידע ולכלים שיש ברשותו בזמן אמת, בכפוף לחובת תום הלב ויתר החובות החלות מכח דיני החוזים, ולתת שירות מקצועי שאינו רשלני ואינו מקים עילה נזיקית אחרת.

8.באשר לנזק העקיף, שהוא ראש התביעה העיקרי מבחינת הסכום, תביעת התובע לפיצוי בסך 2,000 ₪ לשעה עבור שמונה שעות ש"ביזבז" בקשר עם הרכב היא מופרכת ומוגזמת ביותר ומאירה באור שלילי ביותר את תביעתו כולה, הנראית כלוקה במידה לא מבוטלת של אופורטוניזם, שהתשובה הראויה לו היא בהטלת הוצאות על התובע. התובע לא הוכיח את הנזק ואת שיעורו, לא הצביע על הזדמנות עסקית אחת שהפסיד ולא הציג כל נתונים עובדתיים שניתן לאמת בנוגע לרווחים אותם הוא נושא בדרך כלל. לא זו אף זו, התובע אף לא טען כי ניסה להקטין את שיעור הנזק, כאשר בנסיבות העניין ניתן לקבוע במידה רבה של וודאות, כי הקטנת מלוא שיעור הנזק בראש נזק זה היתה אפשרית וסבירה ביותר. מעבר לתחושה הקשה שהתובע מנסה להתעשר על חשבון הנתבעת, התרשמתי כי נזקו הממשי של התובע בהקשר זה הוא אפסי וככל שאיבד זמן בהתעסקות עם הרכב, הרי לא התקיים כל קשר סיבתי בין אובדן זמן זה לבין אובדן הרווחים. ומעבר לכל אלה, פשיטא, שהתובע התייצב מלכתחילה במוסך הנתבעת בשל תקלה ברכב, כאשר ברור שהנתבעת אינה אחראית לתקלה ראשונית זו.

9.באשר לנזק הישיר ולרשלנות שמייחס התובע לנתבעת, לא מצאתי כי התובע עמד בנטל הראייה להוכחת רשלנות. אני מקבל את גרסת הנתבעת לפיה הוסבר לתובע ולאדם מטעמו, שבא לאסוף את הרכב, כי קיימת בעיה באיטום מכסה מכל הדלק וכי על התובע לפנות למוסך מתאים לתיקון הבעיה. כפי שהתרשמתי במעמד הדיון, התובע לא היה מוכן לשמוע את הדברים ונותר איתן בדעתו שמוסך הנתבעת חייב לפתור את כל הבעיות, בין אם הן במומחיות ובתחום עיסוקו של אותו מוסך ובין אם לאו. יתר על כן, התובע לא הביא לעדות את האדם שאסף את הרכב מטעמו "האיש מהחומוס" שהיה יכול לשפוך אור על הדברים שנאמרו לו במוסך ונתון זה ראוי להיזקף לחובתו, בהעדר גרסה לסתור את עדות מנהל העבודה, המגובה בפירוט שנעשה בזמן אמת ושהובא לעיל מתוך כרטיס העבודה של המוסך.