ת"ק 9733-08-14 מסימי נ' כץ

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למכוניתה של התובעת מתאונת דרכים בעת שנהג בה מר שמשון מסימי.

1. בכתב התביעה טען מר מסימי – שנהג ברכב התובעת (שהיא בתו) – כי בעת שנסע בבת ים, הגיח רכבה של הנתבעת 1 מאחור ופגע ברכבו; הנתבעת 1 סירבה למסור את פרטיה וניסתה לברוח מהמקום אך נעצרה לבסוף, שאז סירבה למסור את פרטיה זולת מספר טלפון ומספר רישוי של הרכב; והציעה שכל אחד יתקן את נזקיו. התובע הוסיף וטען כי מסר במשטרה את פרטי הרכב הפוגע; קיבל את פרטיי הנתבעת 1; וכששוחח עמה, סירבה האחרונה בתוקף להודיע על התאונה לחברת הביטוח שלה ואף סירבה למסור את פרטי הביטוח. בלית ברירה תיקן התובע את הרכב, לאחר שבוצעה הערכת שמאי כמקובל; הרכב תוקן במוסך מורשה, וכעת מבוקש לחייב את הנתבעות לשלם פיצוי בסך של 4,029 ש"ח לפי הערכת השמאי, וכן 600 ש"ח בגין שכר טרחתו. לכתב התביעה צורף "מענה לפניית אזרח" ממשטרת ישראל שבו אישרה המשטרה את קבלת פנייתו של מר מסימי מיום 1.6.2014 בנושא תאונה מיום 16.1.2014; וציינה כי הנתבעת 1 היא בעלת הרכב שלפי הנטען פגע ברכב התובעת. כמו כן הוגש לעיוני טופס הודעה שמסר מר מסימי לחברת הביטוח שלו. בטופס – שמולא ביום 6.7.2014 – צוין כי התאונה ארעה ביום 1.6.2014.

    

2. בכתב ההגנה נטען כי לא בכדי נמנע מר מסימי מלנקוב במועד התאונה, שכן ביום 1.6.2014 – מועד התאונה לפי הדיווח שמסר לחברת הביטוח שלו – לא ארעה תאונה עם הנתבעת 1. האחרונה מאשרת כי ביום 16.1.2014, כחמישה חודשים קודם לכן, פגע רכבה קלות, כנשיקת פרפר, ברכב בצדו השמאלי של חלקו האחורי של רכב התובעת, אולם מפגיעה זו לא נגרמו נזקים כלשהם לאיזה מכלי הרכב המעורבים. נטען כי הנתבעת 1 מסרה לתובע את כל פרטיה, לרבות פרטי חברת הביטוח שלה, אך הואיל ולא נגרם נזק לרכבה, לא מסרה הודעה על התאונה לחברת הביטוח.

    

3. במהלך הדיון לפניי נתקשה מר מסימי לתאר את נסיבות התאונה, את המקום שבו ארעה ואת התאריך המדויק שלה, אולם לאחר שהנתבעת 1 הצביעה על המקום בתוכנת "גוגל מפות", רוענן זכרונו של התובע והוא נזכר בפרטים. התובע נשאל מדוע שמאי בדק את הרכב רק ביום 23.6.2014, והשיב כי הלך למשטרה מספר חודשים לאחר התאונה כדי לברר את הכתובת והטלפון של הנתבעת 1, שברחה מהזירה, לאחר שמסרה כי אין לה ביטוח והיא ממהרת. עוד העיד הלה כי שוחח עם בעלה של הנתבעת 1 בטלפון לאחר האירוע; ניסה לברר הצעות מחיר עם מספר פחחים; עד שבסופו של דבר פנה למשטרה כדי לברר את פרטיה ולהגיש תביעה. בסופו של דבר תיקן את הרכב על חשבונו. הוצגה חשבונית על סך 4,029 ש"ח מיום 30.6.2014.

    

4. מחקירתו של מר מסימי עלתה תמונה שונה. נציג הנתבעת 2 הגיש לעיוני תמליל של שיחה מיום 21.1.2014 בין סוכנת הביטוח של מר מסימי לבין המוקד הטלפוני שמפעילה הנתבעת 2 (נ/2). באותה שיחה מסרה סוכנת הביטוח את מספר הרישוי של רכב הנתבעת 1, וביקשה לברר אם האחרונה דיווחה על תאונת הדרכים. משנענתה בשלילה, המשיכה הסוכנת וביררה אם הנתבעת 2 מטפלת גם בביטוח צד שלישי, ונענתה בחיוב. משיחה זו עולה בבירור כי בסמוך למועד התאונה היו למר מסימי כל הפרטים הנדרשים לשם הגשת תביעה נגד נתבעת 1 לפיצוי בגין התאונה – מספר הרישוי של הרכב, מספר הטלפון שלה (שניתן היה לברר באמצעותו פרטים נוספים), ופרטי חברת הביטוח שביטחה את רכבה. מר מסימי יכול היה בנקל לברר את יתר הפרטים הנדרשים ולהגיש תביעה לפיצוי – בין לחברת הביטוח שביטחה את הנתבעת 1, בין לבית המשפט. לא ניתן מענה מניח את הדעת לשאלה מדוע המתין פרק זמן כה ארוך עד שפנה למשטרה בדרישה לקבל פרטים שכבר היו בידיו, ולמצער יכול היה בנקל לבררם (ולמעשה סוכנת הביטוח שלו כבר ביררה את רובם). יתר על כן, בטופס ההודעה שמסר לחברת הביטוח ציין מר מסימי כי התאונה ארעה ביום 1.6.2014. ייתכן שמדובר בטעות, אולם שיהוי בן למעלה מחמישה חודשים בין מועד התאונה הנטען לבין מועד הדיווח לחברת הביטוח בנסיבות האמורות מטיל צל כבד על גרסתו של מר מסימי לאופן קרות התאונה ולנזק שנגרם בגינה. פרק זמן זה בנסיבות דנן מנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק שפי הנטען נגרם מהתאונה לבין הנזק שהעריך השמאי. לבסוף יצוין כי בחוות דעת השמאי לא צוין לאיזה אירוע תאונתי חוות הדעת מתייחסת; ולא הונחה כל תשתית עובדתית לטענת התובע שלרכב הנתבעת נגרמו נזקים – שעה שאין חולק כי הנתבעת 1 לא הגישה תביעה לחברת הביטוח שלה ואף לא דיווחה על התאונה. על רקע מכלול זה, באתי לכלל מסקנה כי מר מסימי לא הרים את הנטל להוכיח את גרסתו ועל כן דין התביעה להידחות.

    

5. סוף דבר: אני דוחה את התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעות בסך של 300 ש"ח לכל אחת.

    

   ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.