פלדמן ואח' נ' שלום ואח'

בפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע 1, בו נהג במועד התאונה בנו, התובע 2. לטענת התובע 2 עת נסע בסמוך לאוניברסיטת בר אילן, הגיע הנתבע 1 מהנתיב הנגדי וביצע פניית פרסה לנתיב נסיעתו. תוך כך נפגע רכב התובעים בחלק שבין 2 הדלתות בצד שמאל ורכבו של הנתבע 1 נפגע בכנף קדמית ימנית. מכאן לטענתם אחריות הנתבע 1 לתאונה ולנזקיה.

מנגד, טוען הנתבע 1 כי הגיע מביתו וכי על-פי מסלול נסיעתו כלל לא נסע בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו של התובע 2. לטענתו הגיע לאותה צומת מרחוב מאונך וביקש לפנות שמאלה אל נתיב הנסיעה של התובע 2. לטענת הנתבע 1 לאחר שפנה שמאלה והתיישר בנתיב הנסיעה הגיע התובע 2 מאחורי מצד ימין ושפשף את רכב הנתבע בצד ימין עם החלק המרכזי של הדופן השמאלי שלו. מכאן לטענתו אחריות התובע 2 לתאונה.

הנתבע 1 הבהיר שלא ייתכן שביצע פניית פרסה באותו מקום כטענת התובע 2, וזאת מאחר שהוא מכיר את המקום 40 שנה, יודע שאסור לבצע פרסה באותו מקום וכי במסלול נסיעתו הקבוע מביתו הוא אינו מגיע לאותה צומת בדרך של פרסה, אלא מתוך פנייה שמאלה מרחוב מאונך.

המחלוקת היא באשר לנסיבות התאונה ואחריות של מי מהנהגים לנזקים.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

לטענת התובע 2 הגיע הנתבע 1 מהנתיב הנגדי וביצע פניית פרסה במקום אסור. מנגד טוען הנתבע 1 שהגיע מרחוב מאונך ופנה שמאלה כדין.

למעשה לא נדרשת הכרעה במחלוקת עובדתית זו, באשר אין מחלוקת שהנתבע הוא מי שפנה אל הכביש בו נסע התובע 2; ומייד לאחר פנייתו אירעה התאונה.

עיון במוקדי הנזק ברכבי הצדדים מעלה כי רכב הנתבע 1 נפגע בכנף ימנית קדמית ורכב התובעים בין שתי הדלתות השמאליות. מיקומי נזק מעלים המסקנה כי הנתבע 1 טרם השלים את השתלבותו בנתיב לאחר הפנייה וכי יש לפיכך לקבל גירסת התובע 2 שהתאונה אירעה תוך כדי פנייתו של הנתבע 1 לכביש.