ת"ק 9680-12-14 קירשנבוים נ' שבתאי ואח'

בפני תביעה לתשלום בגין נזקים רכושיים כתוצאה מתאונת דרכים.

מאז הוגשה התביעה, שולם לתובע ע"י הנתבעים, מלוא נזקיו לפי חוות דעת שמאי ושכ"ט שמאי, למעט סך 600 ₪ בגין ירידת ערך (סך הכל שולם סך 24,135 ₪).

מעבר לסכום האמור, עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם סך 2000 ₪ בגין ריבית על הלוואה שלטענתו נטלה אמו על מנת לשלם בגין תיקון הנזק.

כן עתר לחייב את הנתבעים לתשלום פיצוי, בסך 3000 ₪, בגין עוגמת נפש.

לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים היום בפני ועיינתי בראיות, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל ביחס לרכיב ירידת הערך בלבד.

בנושא זה, הוצגה חוות דעת השמאי מטעם התובע, הנתבעת לא הציגה חוות דעת נגדית ועל כן איני מוצאת עילה לפקפק בקביעה זו של השמאי.

בנושא טענת התובע בדבר תשלום ריבית בגין הלוואה שנטלה אימו, על מנת שהוא יוכל לשלם על תיקון הנזקים לרכב – ראשית, המדובר בהלוואה שלא התובע עצמו נטל, אלא, אימו ועל כן אם נגרם נזק הוא נגרם לצד ג' ולא לתובע. שנית, התובע הציג מסמכי הלוואה שניטלה בחודש נובמבר 2014 , ע"ס של 40,000 ₪. לא ברור מה הקשר בין הלוואה זו לתיקון הנזקים (שעלותו הוא כמחצית), לא הוכח כי התובע אכן קיבל את הכספים שנטלו מאותה הלוואה, לא הוכח שהתובע השיב לאימו את כספי ההלוואה בצירוף ריבית. בנסיבות האמורות, אני דוחה רכיב זה.

באשר לדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש, ע"ס 3000 ₪ - גם זו דינה להידחות. בתביעות מסוג זה, בגין נזק רכושי בעקבות תאונת דרכים, "עוגמת נפש" אינה מהווה ראש נזק עצמאי.

סוף דבר – 

אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך 600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך 250 ₪, בגין אגרת בית משפט.