ת"ק 9502-08-14 מאיר נ' .איילון חברה לביטוח צדי ג' ואח'

1. מקורה של התביעה שבפני, הינה תאונת דרכים מיום 4.3.14.

2. הדיון בתיק זה התמקד בשאלת גובה הנזק שכן הנתבעת בתיק זה אינה חולקת על אחריותה לתאונה.

3. בדיון שבפני העידו הן התובע והן עובד חברה מטעם הנתבעת מס' 2.

טענתו העיקרית של התובע היא כי הנתבעת סירבה לשלם לו את סך כל הנזקים, כפי שהוא מבין כי נגרמו לו על פי חוות דעת השמאי שהגיש, ושאירעו כתוצאה מהתאונה. בהקשר זה טוען, כי הוא זכאי לפיצוי בגין מערכת גז בעלות של 5,000 ₪, שכ"ט שמאי, גרירה והחזרי דלק שנשאר במכונית ובסך הכל הנזקים הוערכו ב- 18,983 ₪. הנתבעת פיצתה אותו בסכום של 7,688 ₪. ומכאן שהוא תובע את הפרש הסכום בסך 10,507 ש"ח.

בהקשר זה, טען התובע כי לאחר קרות התאונה הוא פנה לנציגת הנתבעת גב' קדוש והיא הפנתה אותו לקבלת חוות דעת שמאי מתוך רשימת שמאים שהציגה. לאורך כל הדרך, טען התובע, כי פעל על פי הוראותיה והנחיותיה של גב' קדוש ובהתאם להן, פנה לקבלת חוות דעת של שמאי שיחווה דעתו באשר לנזקים בגין התאונה. חוות הדעת צורפה לכתב התביעה. בדיון שהתקיים, הוסיף וטען כי הוא תבע אך ורק את הנזקים שנגרמו לו בפועל וכפי שפסק לו השמאי ונמנע מניפוח הוצאותיו. לטענתו, בשלב מסויים, אף נתבקשה הערכת שווי הנזק בחלק הקדמי, והשמאי הוציא תיקון לשמאות בשווי של 1,400 ₪ והוא הסכים להפחית סכום זה אולם לאחר שעבר מסכת טרטורים מצד הנתבעת הוא עומד גם על סכום זה.

לגופו של עניין טען התובע כי בחוות דעת זו מצויין במפורש כי במכונית הנפגעת היתה מערכת גז בעלות של 8,548 ₪ ואשר הוערכה על ידי השמאי כמשומשת בסך של 5,000 ₪. עוד טען התובע כי מערכת הגז לא ניתנת היתה להעברה למכונית אחרת ולא ניתן היה גם למכור אותה. הוא תמך את טענתו זו במסמך שניתן בידי מוסך מסמיה מ.י. בע"מ [ת/1] שמבצע עבודות מסוג זה. מסמך זה נערך בתאריך 27.3.2014.

הנתבעת מצדה טוענת כי לא הוכח מחוות דעת השמאי כי מערכת הגז ניזוקה בתאונה, כי מערכת הגז לא מגיעה כחלק אינטגראלי של הרכב כי אם תוספת שהוסיף התובע לרכב ומבלי שיש לה קשר לחוות הדעת השמאית וממילא אינה חייבת בפיצוי של התובע בגינה. לשיטתה התובע היה יכול – אם רצה – לפרק אותה, וכן את הדלק הוא יכול היה "לשאוב" מהרכב הפגוע.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם, שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. ואלה נימוקי:

א. אין מחלוקת כי חוות דעתו של השמאי שהוגשה עם כתב התביעה מקובלת על שני הצדדים. בעניין זה אני מקבלת את טענת התובע כי השמאי מר יעקב אורן אליו נשלח התובע על ידי הנתבעת הוא שמאי אמין על הנתבעת או לפחות צריך להיות אמין עליה, שכן שמאי זה נמצא ברשימת המומלצים על ידה. כמו כן, הנתבעת מצידה לא התכחשה לחוות הדעת השמאית עצמה ולתוכנה אלא חלקה בשאלת הפרשנות, כביכול שנתן לה התובע, ככל שנוגעת למערכת הגז.