ת"ק 9485-08-14 מאיר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דינו על דרך פשרה, מכוח סמכותו על פי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד -1984.

הצדדים טענו לגרסאות סותרות לגבי נסיבות התרחשות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות לפתחו של משנהו.

לגרסת התובע בכתב התביעה ובעדותו לפניי במהלך נסיעה איטית בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים בכיוון הנסיעה, בעומס תנועה לפני צומת, בשל עצירת התנועה, עצר את רכבו ורכב הנתבע פגע ברכב בו נסע, מאחור. הנתבע 2 טען מנגד כי בעת שעצר את רכבו בנתיב הימני של הדרך, במטרה לקחת עיתון "ישראל היום" והיה בעצירה מוחלטת, רכב התובע שהיה לפניו באותו נתיב בעצירה מוחלטת, נסע לפתע לאחור, במטרה לקבל אף הוא עיתון, ובעשותו כן התרחשה התאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את טענות הצדדים, את כתבי הטענות על נספחיהם ואת תמונות כלי הרכב, ולאחר ששקלתי את מכלול הדברים ואל מול נטלי ההוכחה, מצאתי לקבל את גרסת התובע לנסיבות התרחשות התאונה כמסתברת יותר.

הגם שמדובר בגרסה מול גרסה, אינני מוצאת הגיון בכך שהתובע המצוי, על פי בעדויות מרחק קצר מהצומת והרמזור, ייסע לאחור בכביש בו יש עומס תנועה בשביל לקחת עיתון.

בנוסף, הנתבע העיד כי לפני התאונה, הוא היה בעצירה, רכב התובע שעמד לפניו היה בעצירה וכן היה רכב נוסף מאחוריהם, גם הוא בעצירה. עדות זו עולה בקנה אחד עם גרסת התובע לפיה רכב הנתבע הוא שנסע קדימה ופגע ברכב התובע. שהרי, לו רכב התובע, כגרסת הנתבע, היה נוסע לאחור, רכב הנתבע היה פוגע ברכב מאחוריו. דבר שלא ארע.

מתמונות רכב התובע אשר הוצגו בפניי, נראים סימני מעיכה ברכב התובע באזור אמצע הפגוש האחורי. לא הוצגו בפניי תמונות רכב הנתבע שטען כי לא ניזוק. מיקום מוקד המעיכה באמצע פגוש אחוחרי של רכב התובע, מסתבר יותר עם גרסת התובע, מאשר עם גרסת הנתבע לפיה רכב התובע נסע לאחור.

בהקשר זה אינני מקבלת את טענת נציג הנתבעת כי סימני מעיכה מעידים על נסיעת רכב התובע דווקא לאחור, ועל פגיעה של רכב התובע ברכב הנתבע שהיה בעצירה, בדומה לחנניה לאחור. זאת, להבדיל, על פי הנטען, מנסיעת רכב הנתבע קדימה ופגיעתו ברכב התובע שהיה בעצירה. סימני מעיכה ברכב התובע יכולים להגרם גם מנסיעת רכב הנתבע קדימה במהירות נמוכה, לאור לחץ התנועה בכביש עליו העידו הצדדים, ופגיעת רכב הנתבע ברכב התובע שהיה בעצירה.

נתתי דעתי לכך שבכתב התביעה, כמו גם בדיווח למבטחיו, התובע טען באופן כללי כי רכב פגע בו מאחור, ולא טען כי היה בעצירה או כי היה זה לפני הצומת. הנתבע בעדותו אישר כי התובע היה בעצירה מוחלטת וכי זירת התאונה הייתה לפני הצומת ולא מצאתי, בנסיבות אלה ומשהתובע שם דגש על אופן התרחשות התאונה (פגיעה מאחור) לראות בתובע כמי שמסר גרסה חדשה.