צדקה נ' רימון טיולים בעמ

בדיון שנערך ביום 5.5.25 שמעתי את התובעת ואת נציג הנתבעת, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אך בחלקה בלבד. אנמק בקצרה.

אני מקבל באופן מלא את עדותה האמינה של התובעת – הן לעניין אותה "שיחת מכירה" בה הובטח לה, באופן הברור ביותר, כי היא ובעלה ישוכנו בחדר עם חלון בקומה 12 של האנייה - הבטחה אותה הפרה הנתבעת. כמו כן אני מקבל באופן מלא את טענת התובעת כי חתימותיה על גבי טופס ההזמנה זויפו.

מעבר לכך שעדותה של התובעת הותירה עליי רושם חיובי ונתתי בדבריה אמון מלא, הרי שהנתבעת נמנעה מלזמן למתן עדות את נציג המכירות עמו שוחחה התובעת טלפונית (והוא שהבטיח לה את החדר הנ"ל), ואף לא זימנה לעדות את נציגת המכירות אשר עמדה בקשר עם התובעת לאחר אותה "שיחת מכירה" ראשונה (שגם באוזניה טענה התובעת כי הובטח לה חדר עם חלון בקומה 12). נציג הנתבעת שהתייצב לדיון לא סיפק הסברים שהניחו את דעתי לפשר אי זימונם של שני עדים חשובים אלה, ואי הבאתם לעדות פועלת לחובת הנתבעת. הנתבעת אף לא הציגה הקלטה של שיחת המכירה, ואני מתקשה לקבל את טענת נציגה כי זו לא הוקלטה.

עיון בטופס ההזמנה ובדוגמאות החתימה אשר צורפו לכתב התביעה מלמד, כי אין כל קשר, ולו קל שבקלים, בין חתימותיה האמתיות של התובעת, לבין ה"קשקושים" המופיעים על גבי טופס ההזמנה. הנתבעת אף לא הציגה כל אסמכתא ממנה אוכל ללמוד כי טופס ההזמנה נשלח לידי התובעת עוד לפני ההפלגה. טענותיה של הנתבעת לעניין כתובת IP ממנה נשלחו, כביכול, המסמכים החתומים לא הוכחה כלל.

המסקנות מכל האמור לעיל הן, כדלקמן: לתובעת ובעלה הובטח ע"י הנתבעת חדר עם חלון בקומה 12 של האנייה – הבטחה שהופרה. אני מקבל את עדות התובעת כי לו היתה יודעת שתשוכן בחדר פנימי ללא חלון בקומה 9 – לא היתה מבצעת את ההזמנה. כן אני קובע, כי חתימתה של התובעת על גבי טופס ההזמנה זויפה – דבר חמור לכשעצמו (והטופס עצמו כלל לא נשלח אליה בסמוך לאחר ביצוע העסקה, אלא זמן רב לאחר מכן).

אני מקבל את טענת התובעת כי היא הרגישה אי נוחות, תחושת מחנק ומעין קלסטרופוביה בחדר הפנימי ללא חלון – דבר אשר פגם בהנאתה מההפלגה. אלא שסכום התביעה הוא מוגזם ביותר ומהווה מחצית מעלות הטיול. אציין, כי אין לתובעת כל טענה ביחס לאיכות הטיול, רמת האירוח באנייה, רמתו של המדריך וכיוצ"ב.