ת"ק 9056-09-14 כץ נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת

1.התובע בנה בית ברעננה. במסגרת תכנון הבית, תוכננה הכניסה לחניית הבית במקום בו ניצב על המדרכה ארון תקשורת של הנתבעת, המשרת בתים רבים באותו אזור. התובע ביקש מהנתבעת להזיז את מיקום ארון התקשורת ונענה בחיוב בכפוף לנשיאה בעלות העתקת ארון התקשורת סך של 6,569 ₪. התובע שילם הסכום האמור – לטענתו תחת מחאה – ובהסכמתו התובע או מי מטעמו הועתק ארון התקשורת למתחם פחי האשפה שנבנה בצמוד לבית, על שטחו של התובע.

2.התובע הגיש תביעת השבה בגין דמי העתקת הארון וכן תביעה לתשלום דמי שכירות בגין התקופה בה הוצב ארון התקשורת בשטחו. בנוסף דרש שהנתבעת תעתיק את ארון התקשורת בשנית, כך שיוצא מתוך שטחו אל המדרכה. לעניין רכיב דמי השכירות בתביעה, הודיע התובע בדיון שהתקיים כי לאחר שקרא פסיקה בנושא הוא מוותר על תביעתו לעניין דמי השכירות (עמ' 3, ש' 14 לפרוט' הדיון מיום 4/2/15). בהתאם לכך אין רלוונטיות לפסק הדין אליו הפנה התובע בדיון (ת"א (שלום-י"ם) 12319-10-11 יעש ב.ד. נ' בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ. ניתן ביום 4/6/12).

לפיכך עומדת התביעה על סכום של 6,569 ₪ בלבד.

יצויין כי בעקבות דרישת התובע העתיקה הנתבעת את ארון התקשורת בשנית, משטחו של התובע, וזאת ללא עלות מצידו של התובע (ראו הודעת הנתבעת בדיון מיום 15/3/15).

3.התובע אינו חולק ששילם לנתבעת על-פי דרישתה עלות העתקת ארון התקשורת, אלא שלטענתו עשה כן כדי שלא לעכב קבלת טופס 4 למבנה. לטענתו, הוא דורש השבה של הסכום ששולם, מאחר שבעת שקיבל אישור מאת הנתבעת לצורך ביצוע עבודות הבנייה, וזאת עוד בשנת 2010, לא נאמר לו שיהיה עליו לשאת בעלות העתקת ארון התקשורת; ואם היה נאמר לו הדבר, היה שוקל שינוי תוכנית הבנייה ואף הזזה במעט של הכניסה לחנייה המתוכננת, כדי להימנע מהצורך לשלם בעבור העתקת ארון התקשורת.

4.מנגד טענת הנתבעת כי מדובר בחיוב בגין העתקת מתקן תקשורת שנעשה כדין ובהסכמת התובע וכי לא היה מקום לפיכך להגשת התביעה.

דיון ומסקנות:

5.אין חולק בין הצדדים כי ארון התקשורת הנדון שניצב קודם להעתקתו על המדרכה ליד הבית שנבנה, הוצב באותו מקום באישור הרשות המקומית וזאת לפני כ-20 שנה.

אין גם מחלוקת שהתובע ביקש העתקת אותו ארון תקשורת מחזית הבית כדי לפנות מקום לכניסה לחניית הבית, הסכים לשלם עבור העתקת הארון וכי בחלוף תקופה ארוכה פנה אל הנתבעת בתביעת השבה של הסכום.

6.בהתאם לראיות שהוצגו בפניי, ובכלל זה תוכניות הרחוב ותוכניות הבית שנבנה, ארון התקשורת הנדון ניצב על המדרכה במקום בו היתה כניסה ברגל לבית. בהתאם לתוכניות הבנייה שהוצגו בפניי תוכננה חניית המכוניות בחזית הבית, כדי לאפשר 2 מקומות חנייה לכל בית שנבנה וזאת בשל דרישות היתר הבנייה, כשלצורך כך היה צורך בהזזת ארון התקשורת.

התובע פנה לנתבעת בשנת 2010 לצורך קבלת אישור לתוכניות הבנייה שלו, זאת מאחר שאישור של הנתבעת לתוכניות הכרחי לצורך קבלת אישורי בנייה בשלב ראשון וקבלת טופס 4 עם סיום הבנייה. נציג הנתבעת, מר שלומי בסון, מפקח תשתיות אצל הנתבעת, המליץ על מתן היתר בנייה (ת/1) ואף סימן על גבי התוכניות מקום בקצה המגרש אליו יש למתוח קווי תשתית מתאימים לצורך חיבור הבתים לרשת התקשורת והכבלים (סומן ת/2 עם כתיבת פסק הדין).