ת"ק 8929-06-16 חיים נ' דיקמן

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 9.5.17, משלא התייצבה המבקשת לדיון.

יוזכר, כפי שנכתב גם בהחלטה מיום 17.5.17, כי אף שבפסק הדין צוין בטעות כי בתיק לא מצוי כתב הגנה הרי שזה הוגש לתיק עוד ביום 5.7.16, וכי פסק הדין ניתן לא בשל העדרו של כתב ההגנה אלא בשל אי התייצבות המבקשת לדיון שנמצא כי זומנה אליו.

המבקשת טוענת כי ביום 16.5.17 קיבלה בדואר הזמנה לדיון שכבר נערך ועותק מפסק הדין שניתן. לטענתה, לו היתה יודעת על הדיון במועד היתה מגיעה לדיון. הבקשה, יצוין, לא נתמכה בתצהיר.

המשיבה טענה בתגובה כי אין בבקשה כדי להשפיע על התוצאה, שכן הגביה היתה שלא כדין וכי מטעם זה הוגשה התביעה.

המבקשת השיבה כי יש ליתן לה יומה בבית המשפט, ושבה והפנתה לכתב ההגנה שהגישה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

במקרה דנן טענה המבקשת כי לא ידעה אודות הדיון, אולם לא תמכה טענתה בתצהיר ערוך כדין ומנגד לטענה זו עולה כי בתיק בית המשפט מצוי אישור מסירה המלמד על משלוח ההזמנה לדיון לנתבעת ואשר עליו חתם מיופה כח מטעמה של הנתבעת ("מיכל") ביום 4.1.17.

משכך, המבקשת לא זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).