ת"ק 8869-12-14 פלמור נ' שרון ואח'

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת 1 לתשלום סך של 8,267 ₪, בגין נזקים שלטענתו גרמה לרכבו בתאונת דרכים שבה היו מעורבים רכביהם (לאחר הגשת התביעה צורפה מבטחת הרכב של הנתבעת 1, לבקשתה, כנתבעת נוספת בתביעה).

לטענת התובע, הוא נסע ברכבו בנתיב הימני, וביקש לפנות ימינה, על מנת להיכנס לתחנת הדלק שבה ארעה התאונה. לדברי התובע, עם כניסתו לתחנה, בעודו נוהג ברכבו בנתיב הימני, הגיע רכב הנתבעת, שביקש לצאת מתחנת הדלק, בנסיעה מולו, ופגע בחלקו הימני של רכבו.

מנגד לטענת נתבעת 1, היא נסעה ברכבה בנתיב המנוגד לזה שבו נסע רכב התובע, על מנת לצאת מהתחנה. לדברי נתבעת 1, התובע, שביקש להיכנס למתקן רחיצת הרכב, או ל"פנצ'ר מאכר" (כפי שבתחילה אושר על ידו, אך בהמשך חזר בו), הוא שנכנס, על מנת לקצר את דרכו ליעד זה, לנתיב נסיעה שלה, וכך נפגע רכבו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בחומר הרלבנטי, אשר כלל תמונות של מיקום הנזק ברכב התובע, שרטוט של מקום התאונה שצירף התובע לכתב התביעה, תמונות של תחנת הדלק שבה התרחשה התאונה וכן סרטון המתעד את הסדרי התנועה במקום שהציגו הנתבעות בדיון, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

כידוע, על מנת שתתקבל התביעה מוטל על התובע להרים את הנטל ולהראות שגרסתו היא זו המסתברת יותר.

במקרה הנוכחי לא הרים התובע נטל זה.