ת"ק 8765-06-15

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו בשל רשלנות נטענת של הנתבעת. במועד התאונה נהגה אשת התובע ברכב.

לטענת אשת התובע עת נסעה בנתיב הנסיעה הראשי בחניון בנתב"ג, הגיעה הנתבעת מנתיב נסיעה משני, לא צייתה לתמרור "תן זכות קדימה" שהיה במקום, פנתה שמאלה ותוך כך פגעה ברכב בו נהגה מעל גלגל שמאלי קדמי.

הנתבעת אישרה כי פגעה ברכב התובע, אלא שלטענתה היה מדובר ביום חורף גשום ואפל וכי אשת התובע נסעה ללא אורות דרך, כך שלא ראתה את רכבה עת פנתה שמאלה. מכאן לטענתה אין לה כל אחריות לקרות התאונה.

בפניי העידו את התובע שנהגה ברכב התובע והנתבעת.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

בהתאם למפגש הכבישים בו אירעה התאונה, אין מחלוקת שהנתבעת היתה צריכה לתת לאשת התובע זכות קדימה ולא עשתה כן.