- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ק 8729-01-14 ממן נ' עיריית רמת גן ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות |
8729-01-14
26.8.2014 |
|
בפני השופטת: סיגל דומניץ סומך |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: נאור יאיר ממן |
נתבעים: עיריית רמת גן עו"ד אבי סנדרוביץ |
| החלטה | |
לפני בקשת הנתבעת למחיקת התביעה מחוסר סמכות עניינית.
התובע הגיש את תביעתו לפסיקת פיצויים וסעד הצהרתי בגין ביצוע הליכי אכיפה מנהליים לפי פקודת המסים (גבייה) אשר בוצעו בשנים 2009-2013, כנגדו וכנגד משפחתו, בגין 5 דוחות חניה שנרשמו לרכב שהיה רשום בבעלותו בשנים 2000-2001. בכתב התביעה טוען התובע להתיישנות העבירה, שכן לטענתו, לא קיבל את הודעת תשלום הקנס בנסיבות שאינן תלויות בו, בין היתר, כיוון שהודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובת שגויה. כמו כן, טוען התובע להתיישנות העונש כיוון שלא בוצעו הליכי גבייה במשך למעלה משלוש שנים. כמו כן, טוען התובע טענות כנגד מתן הדוחות, שכן לטענתו, לא רק הוא עשה שימוש ברכב בתקופה הרלוונטית. לטענת התובע נודע לו לראשונה על קיומם של הדוחות בשנת 2005, הגם שאלה ניתנו במהלך השנים 2000-2001.
התובע עותר בכתב התביעה לפסיקת פיצויים וסעד הצהרתי נלווה האוסר על הנתבעים לבצע הליכי גבייה כנגד התובע בגין החובות הנטענים.
הנתבעים בכתב ההגנה טוענים, כי בית משפט זה אינו בית המשפט המוסמך לדון בטענות הנוגעות להרשעה הפלילית ולהתיישנות העבירה, כמו גם שבית משפט זה אינו מוסמך ליתן סעדים הצהרתיים. הנתבעים הטעימו, כי טענות התובע בכל הנוגע להרשעתו ולהתיישנות העבירות אינה מצויה בסמכותו של בית משפט זה והיפנו לפסיקה הרלוונטית. עוד טענו הנתבעים, כי משלא פנה התובע לבית המשפט המוסמך לביטול ההרשעות או לעניין טענותיו בדבר התיישנותן, הרי שבוצעו כלפיו הליכי גבייה על פי פקודת המסים (גבייה) כדין.
לעניין טענות התובע בדבר התיישנות העונש, טענו הנתבעים, כי פעולות הגבייה בוצעו בפרקי זמן קצרים משלוש שנים ולפיכך, אף העונש לא התיישן.
בדיון לפני חזרו הנתבעים על טענותיהם בדבר העדר סמכות עניינית והפנו לפסיקה הרלוונטית. הנתבעים טענו, כי הסעד שמבקש התובע הינו סעד הצהרתי שכן התובע מבקש מבית המשפט לקבוע, כי הקנסות התיישנו והסמכות להורות כן אינה לבית משפט זה, אשר מנוע מליתן סעד הצהרתי.
התובע חזר על האמור בכתב התביעה. לטענת התובע, הוא אינו מבקש סעד הצהרתי אלא פיצוי בגין ביצוע הליכי עיקול שלא כדין. כמו כן, חזר על טענותיו בדבר התיישנות העבירה והתיישנות העונש. לטענת התובע, אגב דיון בשאלת התיישנות העונש, ענין שהסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט האזרחי, יכול בית המשפט לדון גם בשאלת התיישנות העבירה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, שדין התביעה להימחק.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
