ת"ק 8541-01-15

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לאופנוע שבבעלותו בשל רשלנות נטענת של הנתבע.

לטענת התובע עת נסע ישר על אופנועו ברח' ז'בוטינסקי לכיוון כיכר רוטשילד לשמאלו של הנתבע, לפתע פנה הנתבע שמאלה לכיוון תחנת הדלק מבלי לאותת. בנסיבות אלה התנגש האופנוע ברכבו של הנתבע, נפל ארצה ונגרמו לו נזקים.

מנגד טען הנתבע כי נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים בכיוון נסיעתו, ופנה שמאלה במקום המותר לפנייה שמאלה, תוך איתות וזאת לכיוון תחנת הדלת, אלא שהתאונה נגרמה מאחר שהתובע שרכב על אופנועו, עקף אותו משמאל מעבר לקו ההפרדה הלבן והתנגש ברכבו תוך כדי פנייתו שמאלה.

בפניי העידו התובע והנתבע.

אין מחלוקת שהנתבע ביקש לפנות שמאלה בעוד התובע שנסע לשמאלה ביקש להמשיך בנסיעה ישר. השאלה שבמחלוקת היא האם צריך היה הנתבע לצפות הגעתו של אופנוע מכיוון נסיעתו משמאלו, כך שחלה עליו חובת זהירות שהופרה, עת ביקש לפנות שמאלה באותו מקום.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

מתמונות הדרך שהוצגו בבית המשפט עולה כי בכיוון נסיעת בעלי הדין שני מסלולים. אין מחלוקת שנקודת המפגש בין כלי הרכב היתה מול הפנייה לתחנת הדלק. על-פי תמונות הדרך, המקום בו ביקש הנתבע לבצע פנייה שמאלה הוא מקום מותר לבצע פנייה שמאלה. מכיוון נסיעתו של הנתבע קיים קו הפרדה מקווקו מימין לקו ההפרדה הלבן הרציף.