שאול ואח' נ' בראשית ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד.

בכתב התביעה טוען התובע כי שכר מהנתבעים דירה, וכי בשם פגם נסתר בצנרת הדירה סבל מהצפות ומריח של ביוב בדירה. למרות בדיקות של בעלי מקצוע והבטחות מצד התובע ובנו, לא נעשה דבר לתיקון התקלה.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי בעלי מקצוע לא מצאו תקלה בצנרת הדירה וכי התברר שיש חסימה של הביוב בשל שורשי עץ שבגינה. עוד נטען כי התובע הותיר חוב לועד הבית, לארנונה ולמים.

סכום התביעה הוא 32,825 ₪ המורכב מדרישה לקבלת החזר בגין תשלומי שכר הדירה על מלוא תקופת השכירות (24,300 ₪), החזר תשלום לשרברב (200 ₪), פיצוי בגין התקנת מזגן וצביעה (3,000 ₪) ופיצוי בשל תחולת הדירה שנהרסה (5,000 ₪).

סכום התביעה שכנגד הוא 25,000 ₪ וסכום זה מורכב מחוב מים (292.10 ₪), ארנונה (1,820 ₪) ועד בית (300 ₪) וחשמל (לא צוין סכום), פיצוי מוסכם של 3,000 דולר (כ-10,700 ₪ על פי שער יציג בעת כתיבת פסק הדין), הוצאות תיקון ביוב (700 ₪) ועגמת נפש (למעלה מ-11,000 ₪, נוכח הסכומים שפורטו לעיל וסך התביעה).

ראוי להזכיר לצדדים את דברי כב' הש' זילברטל ברע"א 2095/95 (מיום 20.5.15):

"הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) בין שכנים, שהיקפה הכספי אינו רב (גם אם אינו מבוטל), שראוי היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר ... במצב זה מוטב, ככלל, כי שני הצדדים ייפנו במשותף לבעל מקצוע או למומחה, ישאלו לדעתו לעניין מקור הרטיבות ויגיעו להסדר מוסכם, תוך ויתורים הדדיים ככל שנותרו מחלוקות ביניהם. ברי שזו הדרך הראויה, הסבירה והזולה, שגם מבטיחה יחסי שכנות טובים; במיוחד שאין מדובר, לשמחת כולם, בעלויות כבדות במיוחד, כאשר עלויות ההתדיינות - ובכללן תשלום למומחים - עלולות שלא לעמוד ביחס סביר לשווי המחלוקת. בהקשר זה ראו דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן שנאמרו ברע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד פ"ד מח(5) 785, 792 (1994) בקשר עם מחלוקת בין בעל בית לבין דייר מוגן שעניינה היה התקנה מונה מים:

"הנגישות לבתי המשפט על כל ערכאותיהם היא אחת מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, אולם ראוי שבני אדם ילמדו להסדיר את מערכת היחסים היום-יומית ביניהם ולפתור את בעיות היום-יום בנושאים כגון אלה, בלי להזעיק לעזרתם את מערכת בתי המשפט"."

הצדדים בתיק אזרחי זה הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שקול דעתו, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה, לדחות את כולה או לקבלה לשיעורין, הכל לפי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים.

הצדדים הסכימו לכל הנ"ל.

עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט. בנוסף, ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

יוזכר כי הצדדים תמכו כתבי טענותיהם בהעתקים מהתכתבויות שנערכו בינם לבין עצמם במסרונים ובמכתבים (חלקם מטעם ובסיוע צדדים שלישיים, ובכלל זאת עורכי דין).