ת"ק 8278-08-15 נחמן נ' אוקראיין אינטרשיונל איירליינס

התובע הזמין טיסה מהנתבעת בקו תל-אביב – קייב – ברצלונה וחזרה. הוא נשא עמו שתי מזוודות וציוד סקי. טיסת ההלוך התנהלה כסדרה. בטיסת החזרה חל שיבוש במסירת הכבודה. ציוד הסקי הגיע ונמסר לתובע. שתי המזוודות אבדו. לאחר כשבוע אותרה מזוודה אחת ונמסרה לתובע. המזוודה השנייה לא אותרה.

התובע הגיש תביעה ע"ס 10,693 ₪, הוא דרש שהתובעת תשלם לו את התשלום המלא הקבוע באמנת מונטריאול בגין המזוודה שאבדה, מחצית מהסכום המקסימלי הקבוע באמנה בגין המזוודה שהתקבלה באיחור וכן פיצוי עבור עגמת נפש.

הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה, מאחר והתובע לא הציג קבלה או מסמך שיש בהם כדי לבסס את טענותיו בדבר שווי הכבודה. היא הסכימה להעניק לתובע פיצוי בשיעור של 300$, סכום שהתובע דחה.

בדיון הוצגו על ידי נציג הנתבעת מסמכים שונים (שלא צורפו לכתב ההגנה), על פיהם ביקשה הנתבעת להוכיח כי כל הפריטים שהתובע נשא עמו (למעט ציוד הסקי – שנמסר לו) הונחו למעשה במזוודה אחת, אותה מזוודה שהתקבלה על ידו, שמשקלה 20.5 ק"ג. על פי הנטען, שתי המזוודות שקלו במועד מסירתן לקראת טיסת החזרה 23 ק"ג, על כן המסקנה היא שהמזוודה הנוספת, אותה מזוודה שאבדה, שקלה 2.5 ק"ג בלבד, ולמעשה הוטסה כשהיא ריקה.

התובע ראה את המסמכים לראשונה בדיון. הוא התנגד להגשתם, מאחר ומדובר בראיות שאינן קבילות. הדיון מתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. לבית המשפט סמכות לקבל ראיות שאינן קבילות (ראו סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בנסיבות העניין, על מנת לאפשר לבית המשפט למצות את הבירור העובדתי, מצאתי מקום לקבל את המסמכים. עם זאת, קבלת ראיות שאינן קבילות לחוד וקביעת משקלן לחוד.

לאחר ששמעתי את העדויות ונתתי דעתי למסמכים, הגעתי למסקנה שאין בסיס להגיע למסקנה לפיה המזוודה שאבדה הוטסה ריקה. עדות התובע לפיה במזוודה היו פריטים – מהימנה עליי. התובע טס לחופשת סקי. הנחת המוצא היא שהוא שב עם כל הפריטים שהוא לקח עמו מהארץ. אין כל היגיון בנסיעה עם מזוודה ריקה, אלא אם היה בכוונת התובע לצאת לחו"ל על מנת לרכוש פריטים רבים. במצב כאמור המזוודה אמורה הייתה להיות ריקה בהלוך בלבד ולא בטיסת החזרה. התנהלות התובע ותוכן ההתכתבות בינו לבין הנתבעת (ר' הודעת דוא"ל מיום 19.3.2015 ומיום 25.3.2016), תומכים בגרסת התובע. ההאשמה כלפי התובע היא קשה. אין לה בסיס. היא אינה מתיישבת עם הניסיון של התובע לפעול לקבלת המזוודה השייכת לו. התובע הודיע שמזוודה אחרת שפרטיה נמסרו לו אינה שייכת לו והיא מסר תיאור של פריטים שאמורים להימצא במזוודה שלו.