חוני (אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

התובע הינו אסיר בשב"ס, והוא תובע פיצוי בסך 6,866 ₪ על אובדן ציוד במהלך נסיעה.

הוא טוען שיצא מכלא "אילון" לכלא "קישון" כשברשותו שתי תיקים, ואחד התיקים אבד לו כאשר התיקים לא היו בשליטתו אלא בשליטת הסוהרים.

הנתבעת מפנה לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר העוסקת בציוד שרשאי אסיר להחזיק.

באותה פקודה נקבע שיש להחתים אסיר על הצהרה, לפיה הוא מודע לכך שלא יפוצה על אובדן ציוד בסכום העולה על 1,000 ₪.

הנתבעת מודה שהתובע לא חתם על הצהרה שכזו, אך מוסיפה שבאותה פקודה נקבע שהיא תהיה אחראית על אובדן ציוד של אסיר בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪.

הנתבעת מפנה לאמור באותה פקודה באשר לדרכים בהן רשאי אסיר לקבל חפצים המותרים בהחזקה.

היא מפנה לאמור בפקודה באשר לציוד אותו רשאי להחזיק אסיר המועבר בין מתקני שב"ס.

הנתבעת טוענת שהחזקת שני תיקים כטענת האסיר, מנוגדת לאמור בפקודה, לפיו מותר לאסיר במעבר להחזיק תיק אחד קטן.

הנתבעת מפנה לכך שבמכתב התובע ממפקד כלא "צלמון" בבקשה לאיתור חפציו, ובעתירה לביהמ"ש המחוזי בעניין, לא ציין התובע שהיו ברשותו שני תיקים.

הנתבעת מתייחסת לכל פריט, שבגין אובדנו לכאורה מבקש האסיר פיצוי, ומנמקת מדוע אין האסיר זכאי לפיצוי.

הנתבעת מצביעה על כך, שבעתירה שהגיש התובע לביהמ"ש המחוזי בפרשה זו, הוא העריך את שווי הציוד שאבד לו בסך של 2,593 ₪ ואילו כעת הגיעה דרישתו לסך של 6,866 ₪.

בדיון עצמו אמר התובע, שמסמכי הנתבעת באשר לרכישות שלו בקנטינה, מלאים בכתמים שחורים.

הוא טוען שהנזק הגדול נגרם לו עקב אובדן של מכתבים ותמונות והוא נזק רגשי.

טענה זו לא הייתה אמינה בעיניי, כאשר אין קושי לשמור עותקים של תמונות בימים אלה, והטענה באשר למכתבים הייתה כללית ולא משכנעת.

הוא גם לא ציין זאת בפניה למפקד הכלא.