ת"ק 8210-05-14 בירם ואח' נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 9,580 ש"ח. כתב התביעה לאקוני ולא ניתן להבין ממנו את טענות התובע לאשורן, בוודאי לא את דרך חישוב הסכום הנתבע. כך טוענים התובעים כי בחודש 3/13 ביקש להקפיא את המנוי לשירותי הנתבעת ולאחר שכך הוסכם בין הצדדים "זה לא מנע מחברת הוט להמשיך ולגבות ממני דמי מנוי כאילו דבר לא נעשה...בנוסף בהסכם לפני כעשור קיבלתי מחיר של 320 ש"ח בטריפל אבל הם העלו את המחיר ל- 385 ש"ח מבלי ליידע אותי. אני תובע את חברת הוט בסכום של 8,580 ש"ח וכן פיצוי אובדן עבודה בסך של 1,000 ש"ח".

הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי התובע אכן ביקש להקפיא את המנוי אך היה זה ביום 8.4.13 ולא בחודש מרץ 2013. למחרת ביקש לנתקו ואכן הציוד שהיה ברשותו נאסף ביום 1.5.13 ; נטען כי נותר לתובעים אף חוב בסך של כ-105 ש"ח שטרם שולם, שמהותו דמי מנוי מים 1.4.13-11.4.13 (מתחילת החודש ועד יומיים לאחר הבקשה לניתוק). ביחס להעלאת דמי המנוי טוענת הנתבעת שמדובר בטענות בדבר תשלומים מלפני עשר שנים וחלה בנדון התיישנות ולמצער שיהוי שגרם נזק ראייתי. לגופו של עניין טוענת הנתבעת שמדובר בהתייקרות הנובעת משינויי מדד לפי ההסכם שעם התובע לגביו התקבלו הודעות באמצעים שונים כמפורט בכתב ההגנה.

בדיון ניסיתי להבין מהתובע פרטים מהותיים לגבי תביעתו. כך למשל ביקשתי לדעת האם יש ברשותו ראיה לפיה ביקש להקפיא המנוי בחודש 3/13 ולא 4/13 כטענת הנתבעת , אך לא הייתה בידיו ראיה כאמור. כך גם לא הומצאו ראיות המעידות על תחילת השיפוץ בחודש 3/13 והיעדר צריכת מים וחשמל (ראיות מהן ניתן היה להסיק שהתובע ומשפחתו לא התגוררו בבית מחודש 3/13 והיה בכך לחזק את גרסתו). מנגד הנתבעת הציגה הודעת טקסט מיום 8.4.13 הנשלחת אוטומטית לאחר בקשת הקפאה (נספח א'). עוד הומצא תיעוד שיחה ביחס לבקשת ניתוק ביום 9.4.13 (נספח ב')

לאור כך, בהיעדר כל הוכחה, אני דוחה את טענת התובעים לפיה הנתבעת חייבה אותם בגין תקופה בה היה המנוי מוקפא או מנותק.

גם הטענה בדבר העלאת דמי המנוי דינה להידחות. מדובר בטענה כללית ללא כל ביסוס או ראיה. אף בהנחה שהתובעים זכאים להחזר כלשהו (ואינני קובע כך) התובעים לא הוכיחו מהו הסכום שנגבה בכל חודש (שהרי הסכום של 385 ש"ח הוא העכשווי ובעבר היו סכומים שונים מעת לעת), מתי הייתה כל העלאת מחיר ומהו הסכום העודף המצטבר בו חויב (בכפוף לתקופת ההתיישנות). התובעים דרשו סכום של 8,580 ש"ח ללא כל הסבר. בכל מקרה מקבל אני את טענת הנתבעת לפיה מדובר היה בהעלאות מחיר שמקורם בשינוי מדד המחירים לצרכן.

דינה של התביעה אפוא להידחות. טרם סיום אציין כי מדובר בתביעה שהוגשה כלאחר יד, ללא פירוט וללא כל ניסיון ולו מינימלי להוכיחה. התובע התייצב לדיון ללא כל מסמך לתמיכה בטענותיו. כל טענות הנתבעת נטענו בכתב ההגנה ולא הייתה הצדקה להתייצב ללא כל מסמך וראיה. כך אין מגישים תביעה לבית משפט וכך אין מתייצבים לדיון בתביעה. אף שמדובר בתביעה המוגשת לבית המשפט לתביעות קטנות, יש לדרוש מהתובע התייחסות רצינית להליך. לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון בסוגיה דומה להפליא: