פאר נ' כהן

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 23.6.15, ברחוב יהודה הלוי בבאר-שבע.

2.לטענת התובע, הנתבע פגע ברכבו מאחור כאשר על פי תיאורו, התובע פנה ימינה מרח' דוד המלך לרח' יהודה הלוי, עבר לנתיב השמאלי וכעבור 50 עד 100 מ' נפגע מאחור מרכב הנתבע. לטענת התובע בעת שעבר לנתיב השמאלי, היה הנתיב השמאלי פנוי.

לתמיכה בתביעתו הגיש התובע חוות דעת שמאי ממנה עולה כי הנזק מסתכם בסך של 3046 ₪ ונגרמה ירידת ערך בסך של 299 ₪. בנוסף, צירף התובע חשבון שכר טרחת השמאי בסך של 750 ₪.

3.לטענת הנתבע, התאונה אירעה לאחר שרכב התובע סטה למסלולו כאשר על פי תיאורו נסע רכב הנתבע ברח' שאול המלך, פנה שמאלה לרח' יהודה הלוי לנתיב השמאלי, כאשר התובע שהיה בנתיב הימני מאחוריו, "חתך" אותו ונכנס בינו לבין רכב שהיה לפניו, ככל הנראה על מנת לבצע פניית פרסה במקום אסור, ונפגע מאחור מרכב הנתבע.

4.יצוין כי כתב ההגנה הוגש במהלך הדיון אולם הדיון התקיים במועדו וזאת לאחר שהתובע ציין כי אינו מבקש לדחות את הדיון.

מטעם הצדדים העידו רק הצדדים עצמם, הם הנהגים ברכבים המעורבים.

כן יצוין כי במהלך הדיון הוגשו תמונות נזק של הרכבים והצדדים שרטטו את מקום התאונה והדגימו את האופן בו אירעה, כל אחד על פי גרסתו.

5.כאשר מדובר בפגיעה מאחור, ככלל, קמה כנגד הפוגע מאחור חזקת התרשלות המבוססת על חובת הנהג לשמור מרחק.

על כן, בנסיבות בהן אין מחלוקת שמדובר במקרה בו פגע רכב הנתבע ברכב התובע מאחור, הרי שהנטל על הנתבע להוכיח את גרסתו ולפיה אותה פגיעה אירעה לא כתוצאה מהתרשלותו אלא כתוצאה מסטיית התובע אל נתיבו.

6.בענייננו, הרכב הפוגע ניזוק בחלקו הקדמי הימני, באזור הפנס בעוד שהרכב הנפגע ניזוק בחלקו האחורי שמאלי.

הנתבע טוען כי סימני הפגיעות תומכים בטענתו לפיה הפגיעה אירעה עת שרכב התובע סטה בפתאומיות לנתיב השמאלי בו נסע הנתבע כדי להשתלב בין שני רכבים.

אם נכונה היתה גרסת הנתבע, סביר היה שהפגיעה ברכב התובע תהיה בצד הרכב, האופיינית לפגיעה כתוצאה מסטייה פתאומית מנתיב לנתיב.