ת"ק 8183-11-14 שייט נ' נוה ואח'

1.הנתבעים שכרו דירה מהתובעת מאז חודש יולי 2008 על פי הסכמי שכירות שהיו מתחדשים מדי שנה.

2.אין מחלוקת בין הצדדים שהסכם השכירות הוארך גם בגין התקופה מיום 10/7/13-10/7/12 וכי הנתבעים מסרו לידי התובעת אך ורק 9 שיקים דחויים על סך 2,700 ₪ כל אחד על חשבון דמי השכירות החודשיים, על אף שבהסכמים הקודמים הנתבעים היו מחויבים למסור לתובעת 12 שיקים דחויים.

3.מהעדויות שהובאו בפני ביהמ"ש, ברור שהנתבעים פינו את המושכר ביום 10/3/13 ועברו לגור בדירתם החדשה שרכשו.

4.הנתבעים הודיעו בחודש ינואר 2013 לתובעת על רצונם לפנות את הדירה ואף שילמו סך של 2,700 ₪ במזומן בגין השיק של חודש ינואר 2013 שמספרו 233 שעודנו מוחזק בידי התובעת ואשר נמסר על ידה לביהמ"ש.

השיק הנ"ל לא הוצג לפירעון, דבר התומך בגרסת הנתבעים שתמורתו שולמה לתובעת.

לטענת הנתבעים, הם שילמו לתובעת אף את דמי השכירות המגיעים לה בסך 2,700 ₪ ונתנו הוראת ביטול לשיק מס' 234 זמן פירעון 10/2/13.

התובעת הציגה את השיק הנ"ל לפירעון והוחזר לבנק עקב הוראת הביטול.

5.כאמור, הנתבעים פינו את המושכר ביום 10/3/13 או בסמוך לכך ולאחר פינוי המושכר צבעו את הדירה ומסרו את החזקה בה לידי התובעת או מי מטעמה.

בעת קבלת החזקה במושכר, התברר לתובעת ולנתבעים שקיימת נזילה באחד מקירות הדירה בסמוך למקלחת, אשר לא התגלתה לפני כן והתובעת דרשה מהנתבעים פיצוי בגין כך שלא גילו לה קיום הנזק לפני זה, דבר אשר מנע ממנה לקבל פיצוי מחברת הביטוח.

6.הנתבעים שילמו לתובעת בהתאם לבקשתה סך של 1,000 ₪ בגין פיצוי לנזקים והם נדרשו על ידה לשלם סכומים נוספים וסרבו לבקשתה, כשראו שדרישותיה מוגזמות ולא מבוססות.

7.ביום 4/11/14, התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד הנתבעים על סך 15,000 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות, פינוי מוקדם של הדירה ללא הודעה מראש ובכתב של 60 יום, בהתאם להסכם ואי המצאת דיירים חליפיים המוכנים לשכור הדירה במקומם.