ת"ק 8153-06-14 אלהייב ואח' נ' ואכד ואח'

1.לפניי תביעה קטנה בסכום של 9,052 ₪ לתשלום בגין נזקים, שנגרמו לתובעים, לטענתם בעטיה של תאונה מיום 17.8.13 בין רכב התובע בבעלות התובע 1 ונהוג על ידי התובע 2 (להלן "התובע") לבין רכב הנתבע מס' 1 שהיה נהוג על ידו ומבוטח על ידי נתבעת מס' 2 (להלן: "המבטחת").

2.התובע טוען כי, התאונה ארעה כאשר נסע ברכב התובעים מצומת גולני לכיוון טבריה ורכב הנתבע 1 שחנה בשוליים התפרץ לפתע לנתיב הנסיעה שלו ללא איתות וללא מתן זכות קדימה ופגע ברכב התובעים בחלק ימני קדמי. כתוצאה מכך ניזוק רכבו ובהתאם לחוות דעת שמאי מיום 5.10.13 הוערך הנזק בסכום של 6,451 ₪ ונזקיו בצירוף עלות שכ"ט השמאי מסתכמים בסך 7,052 ₪.

יצוין כי התובע לא פירט כלל בכתב התביעה את נסיבות התאונה ורק לאור החלטתי הגיש אותן בנפרד במעמד הדיון (ת/1).

3.בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים, הכחישו את אחריות הנתבע 1 לתאונה וכפרו באחריותם לשיפוי התובע בטענה כי, התאונה ארעה עקב רשלנותו הבלעדית של נהג רכב התובעים. לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, נסע הנתבע 1 ברכב בכיוון טבריה בנתיב הימני ולאחר צומת גולני האט מעט את רכבו עקב רכב שחנה בצד ימין של הכביש. על פי הנטען, רכב התובע, שלא שמר מרחק, פגע ברכב הנתבע מצידו האחורי שמאלי.

4.ביום 14.9.14 התקיים בפניי דיון.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות שלהם לרבות התמונות והמסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה לפיה, דין התביעה להדחות.

5.כלל בהליך אזרחי כי, המוציא מחברו עליו הראיה, היינו- התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל דין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד. לא מצאתי כי התובע עמד בנטל זה.

6.בעדותו לפניי חזר התובע על גרסתו לפיה, רכב הנתבע 1 אשר עמד בצד ימין של הכביש התפרץ לנתיב נסיעתו וכבר הספיק להתיישר והוא ניסה לברוח מן הנתבע שמאלה וזה ההסבר למיקום הפגיעות ברכבים.

מנגד, טען הנתבע כי, התאונה ארעה כאשר הוא האט את רכבו על מנת שהעד מר צביקה פיטרו שרכבו עמד בצד ימין של הדרך והמתין לו ישים לב לרכבו. הנתבע האט את רכבו ממהירות של 80 קמ"ש ל – 60 – 70 קמ"ש לערך והתובע שהגיע בפראות מאחור ניסה לבלום ולברוח ממנו ופגע ברכבו מאחור בעוצמה, ולאחר מכן סטה לחומת הבטון מצד ימין ועצר.

7.בענייננו, בהתאם לתיאור נסיבות התרחשות התאונה על ידי הצדדים, מצאתי כי גרסת הנתבעים עדיפה על פני גרסת התובע ומתקבלת יותר על הדעת.

8.ראשית, הנתבעים הביאו לעדות את העד מר צביקה פיטרו שראה את התאונה ואימת את גרסתו. לדבריו של העד, התאונה התרחשה מולו שכן שני הרכבים כבר עברו את רכבו שהמתין בצד ימין. לטענתו, הנתבע 1 האט את רכבו והתובע ניסה לברוח ממנו והתנגש ברכבו של הנתבע 1 מאחור בצד שמאל. עדותו של העד היתה עקבית וברורה, תמכה בגרסת הנתבע 1 והתובע לא ביקש לחקור אותו.