ת"ק 8152-08-14

התובעת 1 (להלן: "התובעת") הזמינה עבורה ועבור בתה, התובעת 2, חבילת נופש מאת הנתבעת.

ההזמנה בוצעה ביום 7.7.14 ובו ביום התקבלו בידיה כרטיסי הטיסה הממוחשבים. ראוי לציין כי העסקה בוצעה באמצעות הטלפון.

ביום 10.7.14 ובשים לב למצב הבטחוני במדינה, ביקשה התובעת לבטל את חבילת הנופש, וזאת בשים לב לעובדה שבתה משרתת בצה"ל בתפקיד מבצעי, ואישור החופשה שניתן לה מבעוד מועד בוטל לאור שינוי הנסיבות הבטחוני בארץ.

התובעת פנתה הן באמצעות הטלפון, הן באמצעות משלוח הודעה במכשיר הפקסימיליה, והן במשלוח הודעת דואר אלקטרוני, וביקשה לבטל את העסקה בו ביום. בתשובה כתבה הנתבעת כי "לשם ביטול ללא עלות יש להמציא אישור צבאי של קרן (הבת – הבהרה שלי, ק.מ.פ.) לאי יציאה לחופשה".

בעקבות הודעה זו פנתה התובעת למפקדה של הבת בצבא, על מנת לקבל אישור בכתב, ובמקביל אף פנתה כך עולה מהמסמכים שבתיק, לקרוב משפחה שהוא עו"ד במקצועו, על מנת שיסייע בידה לבטל את העסקה.

ביום 14.7.14 שלחה התובעת מכתב חוזר בנוגע לביטול העסקה, אליו צירפה את אישור המפקד בדבר ביטול חופשתה המתוכננת של הבת, ובמקביל נשלח מכתב מאת עוה"ד, קרוב המשפחה, באותו עניין.

ביום 14.7.14 השיבה הנתבעת למכתבה של התובעת וכתבה כי "הועברה הבקשה לחברת התעופה. תקבלו עדכון עד לשעה 18:00".

לאחר מועד זה נשלחו, כך נראה, מכתבים נוספים מטעם עוה"ד אליו פנתה התובעת לטיפול בעניינה, אך לא נמצאה תכתובת נוספת בין הצדדים כאן.

יובהר כי אין מחלוקת שהעסקה לא בוטלה, ובהתאמה חויבה התובעת במלוא עלות החופשה.

הנתבעת גורסת כי העסקה אמנם בוצעה ביום 7.7.14 וכי אכן אין חולק בנוגע לכך שביום 10.7.14 פנתה התובעת לראשונה בבקשה לבטל את העסקה, אך לשיטתה בקשה מסודרת בעניין מלווה במסמכים, הועברה על ידה אל חברת התעופה רק לאחר שאלו התקבלו בידיה.

עוד טענה כי חברת התעופה סירבה לבקשה לביטול החבילה, ובהתאמה הועברה התמורה מהנתבעת אל חברת התעופה, ואין מקום לחייבה להשיב את הכספים לתובעת.

הנתבעת טענה במסגרת כתב הגנתה כי החבילה בוטלה יומיים בלבד לפני מועד הטיסה המיועד, וכי על כן אין התובעת זכאית לבטל את העסקה, שכן עסקאות מכר מרחוק המתייחסות לשרותי הארכה, דוגמת החבילה נשוא התובענה, ניתן לבטל ובלבד שמועד הביטול אינו חל בתוך 7 ימים שאינם ימי מנוחה קודם למועד שבו אמור השרות להינתן (ובלבד שלא חלפו כמובן 14 ימים ממועד ההזמנה).