ת"ק 8101-10-15 איזנשטדט ואח' נ' חורב ואח'

רקע

בתאריך 31.5.16 נחתם בין התובע לנתבע חוזה שכירות שבמסגרתו הסכימו השניים ביניהם כי הנתבע ישכיר לתובע את ביתו שברח' הדגן 14 בישוב קציר (להלן: "הבית") למטרת מגורים למשך שנתיים החל מיום 8.6.14 ועד 7.6.16. דמי השכירות החודשיים הועמדו על סך של 5,000 ₪ ובנספח א' לחוזה פורטה רשימה ארוכה של פריטי ריהוט שונים השייכים לנתבע, בהתאם לחדרים בהם הם הושארו – "רשימת הריהוט שנשאר לרשותו של השוכר" (להלן: "החוזה").

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 33,000 ₪ טוען התובע כי הלה הפר את התחייבותו כלפיו לתקן ליקויים שונים שהיו בבית שהיה מוזנח ולא הושכר לאיש במשך שנים רבות קודם לכן וכי כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים שונים החל מהעדר אפשרות לעשות שימוש בחלקים מסוימים בבית ועד לפציעות והפסד ימי עבודה.

הנתבע, המכחיש את כל טענות התובע כלפיו וטוען כי הלה "הפך ארמון לדיר חזירים", הגיש נגדו תביעה שכנגד על סך 27,500 ₪ בגין הנזקים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מהפרת התחייבותו לטפל בגינת הבית ובגין אלה שגרמו הכלבים שבבעלותו למערכת ההשקיה, לדלת הראשית של הבית ולרצפתו.

הדיון שהתקיים בפני ביום 21.4.16 היה דיון ממושך שארך כשעתיים שבמהלכן השתדלתי לאפשר לכל אחד מהצדדים לשטוח טענותיו כלפי האחר באופן מפורט. התובע אשר ביום שקדם למועד הדיון צרף לכתב תביעתו חוות דעת של מהנדס הבניין מר גיורא גולדהכט, לא זימנו לדיון ולפיכך, בהעדר אפשרות לנתבע להתייחס לחוות דעת זו או לחקור את המהנדס, החלטתי להעתר לבקשתו ואפשרתי לו וגם לתובע בהתאם, להגיש את סיכומי טענותיהם בכתב.

טענות התובע 

בכתב תביעתו וכן במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט, העלה התובע כלפי הנתבע את הטענות הבאות:

• הנתבע התחייב לתקן את שער הברזל החורק (שאיננו מיועד לבתי מגורים אלא לאזורי תעשיה בלתי מאוכלסים) אך לא עשה כן. כתוצאה מכך ובעקבות תגרה שהתפתחה בין התובע לבין שכנו, נפגע התובע, אושפז למשך 5 ימים ובמשך כחודש וחצי לאחר מכן לא יכול היה לעבוד.

• תקרת המטבח וחדר האוכל דלפה באופן שגרם בין השאר לניתוק החשמל בבית פעמים רבות.