אוחנה נ' סויסה ואח'

תביעת התובע לפיצוי בסך 20,915 ₪ ועוד הוצאות משפטיות, וזאת בגין התנגשות בין רכב התובע, מ.ר. 34-306-75 (להלן: "רכב התובע") לרכב הנתבע 1, מ.ר. 80-700-39 (להלן: "רכב הנתבע" ו- "הנתבע" בהתאמה), שאירעה ביום 20.12.17 ביציאה מחניון תת קרקעי ברחוב אגריפס בירושלים.

למעשה אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים לעניין תיאור ההתנגשות, וזאת, יש להניח, בשל קיומו של סרטון של החניון המתאר את ההתנגשות. הסרטון הוצג לי במהלך הדיון והצדדים אישרו בפניי כי הוא מתאר נאמנה את קרות ההתנגשות. אציין כי התובע הגיש לתיק בית המשפט דיסק ובו הסרטון, אך בשל קשיים טכניים, הסרטון נצפה באמצעות טלפון הנייד של נציג הנתבעת 2.

מדובר בחניון תת קרקעי אשר ממנו קיים נתיב יציאה שהוא במבנה של עלייה (להלן: "נתיב היציאה"). הנתיב המוביל ליציאה מן החניון הינו נתיב אחד, כאשר משמאלו נתיב היורד לחניון והוא מיועד לרכבים הנכנסים אל החניון (להלן: "נתיב הכניסה").

בין שני הנתיבים קו הפרדה רצוף ולאורכו "במפרים". אין חולק כי בתחילת נתיב היציאה, בחיבור בינו לבין החניון עצמו, קו ההפרדה הוא מקוטע, וכך גם בסיומו של נתיב היציאה, בחיבור שבין נתיב היציאה לרחוב אגריפס.

לגבי האירוע עצמו, אין חולק כי הנתבע והתובע עמדו בשורת רכבים בנתיב היציאה מהחניון (לא אחד אחרי השני). רכבו של הנתבע היה הרכב השני או השלישי בתור ועמד בעצירה מוחלטת, ורכבו של התובע המתין מאחור (לא מאחורי רכב הנתבע), היינו, שרכבו של התובע היה הרביעי או החמישי בתור.

גם התובע וגם הנתבע התכוונו לפנות שמאלה ביציאתם מן החניון.

כפי המופיע בסרטון, לפתע נצפה רכבו של התובע נוסע במהירות בנתיב הכניסה לחניון, כנגד כיוון הנסיעה, כאשר הוא עוקף את שורת הרכבים הממתינים בנתיב היציאה מהחניון. הנתבע מצדו, אשר, כאמור, עמד בשורת הרכבים לפני רכבו של התובע, ביקש אף הוא לעקוף את הרכב שלפניו בדרך של נסיעה בנתיב הכניסה לחניון. הנתבע החל בעקיפה של הרכב שלפניו והסיט את רכבו שמאלה אל עבר נתיב הכניסה לחניון, או אז פגע ברכבו של התובע, אשר היה אותה עת, כאמור, בנסיעה בנתיב הכניסה לחניון נגד כיוון הנסיעה.

כפי שצוין לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים על המסכת העובדתית. המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשאלת האחריות לתאונה. יצוין גם כי הנתבעת לא כפרה בעצם קיומו של הנזק והצורך בתיקונו, למעט בנזקים אשר לא הוכחו, לטענתה, שהם: הפסד ימי עבודה, עוגמת נפש והוצאות משפטיות.

להשלמת התמונה יצוין כי התובע אינו הבעלים של הרכב, אשר רשום על-שם אביו (כך על-פי דברי התובע). בנסיבות אלה שהרכב רשום על-שם אביו של התובע, הנתבעת 2 הודיעה במעמד הדיון כי לא תעמוד על הטענה כי אין לה יריבות עם התובע.