רייטר נ' קרסו מוטורס בע"מ

בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבה. לטענתה עמדה ברמזור אדום במטרה לפנות שמאלה; בהתחלף הרמזור לירוק פגעה בה נהגת הנתבעת בחלק אחורי בצד שמאל וגרמה לנזקיה. מכאן טוענת לאחריות נהגת הנתבעת לתאונה.

מנגד טוענת נהגת הנתבעת, הגב' שמר, כי התובעת נסעה בנתיב השמאלי ביותר מבין אלו הממשיכים ישר וברגע האחרון ביקשה לפנות שמאלה, כך שסטתה לנתיב השמאלי ביותר, שלו רמזור אדום, ונעצרה. לטענתה ניסתה למנוע את התאונה וסטתה עם רכבה ימינה, אלא שפגעה עם חלק קדמי ימני בחלק אחורי שמאלי של רכב התובעת. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת לאחריות התובעת לתאונה.

המחלוקת היא באשר לאחריות הנתבע לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

לטענת התובעת עמדה בנתיב לפנייה שמאלה ובהתחלף הרמזור לירוק החלה בביצוע הפנייה, או אז קרתה התאונה.

אם התאונה קרתה לפני שהתובעת החלה בביצוע הפנייה ועוד היתה מיושרת בנתיב, כי אז היינו מצפים לנזק של מעיכה ברכבה בשל פגיעה של רכב הנתבעת. ואולם עיון בתמונות הנזק ברכב התובעת מעלה כי מדובר בנזקי שפשוף (סומן ת/1 במהלך כתיבת פסק הדין), באופן שאינו תואם לפגיעה מאחור.

בנסיבות אלה הנזק ברכב התובעת יכול להתאים לכל היותר למצב בו התובעת כבר היתה בהטייה שמאלה ונהגת הנתבעת שפשפה פינה שמאלית קדמית של רכב בחלק שמאלי אחורי של רכב התובעת.

אני מוצא כי נזק כזה תואם יותר לגירסת נהגת הנתבע לאופן קרות התאונה.