בקשי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 3,320 ₪, שעילתה הפרשים שלא שולמו בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 14.02.2014, בין כלי רכב מ"ר 96-987-25 (להלן: "רכב התובע") לבין כלי רכב, מ"ר 19-116-29 שבוטח בעת התאונה אצל הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין האחריות לתאונה החלה על נהג רכב הנתבעת. אולם, הצדדים חלוקים בקשר להיקף הנזק.

המחלוקת לעניין היקף הנזק מתמקדת בטענת הנתבעת לפיה המגן האחורי של רכב התובע הוחלף במוסך מקום שניתן היה רק לתקנו. הנתבעת מוסיפה לטעון כי שמאי מטעמה נשלח לבדיקת הצורך בהיקף העבודות שבוצעו לתיקון החלקים הפגועים ברכב התובע עקב התאונה, אשר גילה כי לא היה צורך בהחלפת המגן האחורי כי אם רק בתיקונו. כמו כן, נטען כי המוסך שתיקן את רכב התובע לא שיתף פעולה עם השמאי מטעם הנתבעת ולא היה מוכן להציג לו את החלפים ואף לא אפשר לו להיכנס למוסך.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נחקרו התובע, השמאי מטעמו, הפחח שתיקן בפועל את רכבו בעקבות התאונה, והשמאי מטעם הנתבעת.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, ובכלל זה חוות דעת השמאיות מטעם הצדדים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, למעט רכיב הוצאות משפט בסך של 200 ₪.

אני מעדיף את גרסתו של השמאי מטעם התובע, שהייתה עניינית, והותירה בי רושם של מהימנות, על פני גרסתו של השמאי מטעם הנתבעת שביקש להטיל דופי מקצועי אישי על קביעותיו של השמאי מטעם התובע ללא כל בסיס, ובכל מקרה גרסתו של השמאי מטעם הנתבעת לא הותירה בי רושם של מהימנות קביעתו.

אסביר למה כוונתי:

השמאי מטעם הנתבעת טען כי מאחר והמוסך בו תוקן רכב התובע לא אפשר לו להיכנס ולא הוצגו בפניו החלקים הטעונים החלפה, הוא הסתמך אך ורק על התמונות שהוצגו לפניו, ועל פיהן הוא הגיע למסקנה כי המגן האחורי אינו דרוש החלפה כי אם רק תיקון.

עם כל הכבוד למקצועיותו של השמאי מטעם הנתבעת, איני מקבל מסקנתו זו. מקום שהשמאי מטעם הנתבעת לא בדק את המגן האחורי של רכב התובע שנפגע בעקבות התאונה אלא הסתמך רק על התמונות שהוצגו בפניו, אין הוא יכול לקבוע בצורה כה נחרצת כי המגן האחורי לא היה דרוש החלפה אלא רק תיקון.