מזורסקי נ' אברט

התובעת מספרת שטיילה עם כלבה בפארק כלבים בקצרין, בעת שהנתבע טייל בפארק עם כלבתו.

התובעת מציינת שבעבר היו תקריות עם כלבתו של הנתבע והובהר לו שעליו לשמור על כלבתו בצורה קפדנית יותר.

התובעת טוענת שכלבתו של הנתבע החלה לנבוח ולאחר מכן תפסה את הכלב שלה בצוואר, גררה אותו וניערה אותו בחוזקה.

כלבתו של הנתבע גדולה פי שניים מהכלב של התובעת, ולכן היא ניסתה לחלץ את הכלב שלה, וכאשר ניסתה ביחד עם הנתבע להפריד ביניהם, התנפלה עליה כלבתו של הנתבע ונשכה אותה ביד שמאל.

היא טוענת שקיבלה טיפול רפואי ובהמשך זריקת טטנוס ומרשם לאנטיביוטיקה.

התובעת מוסיפה ומספרת עובדות מפי השמועה ומבקשת פיצוי בסך 10,000 ₪ על מנת להרתיע את הנתבע.

אחותו של הנתבע שהיא בעלת הכלבה, הגישה כתב הגנה וטענה שטענות התובעת אינן אמת.

היא מספרת מפי אחיה, שהוא הגיע לגינת הכלבים ושיחרר את הכלבה שלה, כשהם לבדם בגינה שהינה סגורה ומגודרת. לאחר כמה דקות הגיעה התובעת עם הכלב שלה ושחררה אותו והכלבים שיחקו יחד עם מקל. הנתבעת מציינת ששני הכלבים שיחקו בעבר ביחד מספר פעמים.

התובעת חשבה ששני הכלבים רבים, ובנסותה לקחת מהם את המקל נשרטה בגב כף היד מאחד הכלבים.

התובעת לא התלוננה כלל על כאב בעת האירוע.

בדיון הפנתה התובעת לתעודה הרפואית של הכלב שלה בעקבות המקרה, וטענה שהצילה את חייו של הכלב כשהתערבה בעניין.

היא הוסיפה שידעה מפעמים קודמות, שכלבתו של הנתבע נהגה לריב עם כלבים אחרים, אך מיד הסתייגה וטענה שלא ידעה לפני המקרה על תוקפנות של הכלבה.

התובעת הציגה בפניי תמונה של כף ידה ובה נראות שריטות לא משמעותיות לאחר המקרה.

עפ"י התרשמותי מן העדים, אני מעדיף את עדות הנתבע על עדות הנתבעת, כאשר התרשמתי שהתובעת מפריזה עד מאוד בתיאור האירועים והנזק.

אני מאמין לנתבע, ששני הכלבים שיחקו זמן רב עם מקל, ולא כדברי התובעת שטענה שהמריבה בין הכלבים הייתה מיד כשהגיעה לגינה.