ת"ק 7751-05-14 פלח ואח' נ' גבריאל ואח'

1.בפני תביעה לפיצוי התובעים בגין נזקים שנגרמו לאופנוע בתאונה בה היה מעורב. התאונה התרחשה ברח' ברוך רם בנתניה ביום 18.4.2014.

לשיטת התובע 1, שנהג את האופנוע, נסע ברחוב הנ"ל, כאשר לפתע הבחין ברכב הנתבעת יוצא מחנייה, מבלי שהאחרונה נתנה דעתה לנעשה בכביש. בעקבות כך, התנגשו האופנוע והרכב, כאשר האופנוע נפגע בחזית ורכב הנתבעת בדופן הימנית אחורית.

לשיטת התובע, בעקבות המכה נהדף עם האופנוע לעבר רכב שחנה בצד ימין של הרכב ופגע גם בו, בחלקו האחורי שמאלי. התובע ציין מספר פעמים שלא היה לו "לאן לברוח".

מנגד, טוענות הנתבעות כי התובע ניסה לבצע עקיפה מימין, בניגוד לחוקי התעבורה ובניגוד למה שמאפשרים תנאי הכביש, ובתוך כך פגע ברכב הנתבעת כאמור.

הנהגים העידו. נוסף לכך העידו התובע 2, אחיה של הנתבעת, וחברתה שהייתה עדת ראייה לאירוע.

2.ראיות התביעה:

א.עדותו של התובע הייתה בלתי עקבית. תחילה העיד שהנתבעת נסעה ביציאה מחנייה. לאחר מכן שינה את גרסתו וטען כי הייתה בעמידה. בחקירה הנגדית חזר לגרסה כי הנתבעת נסעה אולם לשיטתו היא נסעה באיטיות רבה: "היא יצאה לאט לאט. היא הייתה כמו בעצירה".

נוסף לכך, התובע העיד כי הבחין ביציאת הנתבעת מהחנייה במרחק של כ- 7 מטרים ממנה. למרות זאת, לשיטתו, לא היה לו נתיב מילוט. התובע העיד כי בלם אולם הדבר לא הועיל למניעת ההתנגשות.

כשהוצגו לתובע תמונות שצולמו בעת האירוע, בהן נצפה רכבה של הנתבעת כשהוא עומד ישר בנתיב, ולא בזווית המתאימה ליציאה מחנייה כפי שתיאר זאת התובע, השיב התובע כי הנתבעת הזיזה את רכבה לאחר ההתנגשות. טענה זו נשמעה לראשונה בחקירתו הנגדית.

ב.העד מטעמו של התובע, שרכב עם התובע על האופנוע, לא הופיע להעיד. כך גם רוכב האופנוע הנוסף.

ג.התובע 2, אביו של התובע 1, העיד כי פנה אל הנתבעת ואחיה, בהצעה להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט, משום שרצה לסיים את הטיפול בעניין התאונה בשל בעיה משפחתית אחרת. לטענתו, הנתבעת אשמה בהתרחשות התאונה, אולם לא רצה להיגרר לבית המשפט. התובע 2 הכחיש שהציע לשלם לנתבעת את הפסדיה בתביעת ביטוח, על תנאי שתודה באחריות כאמור.