ת"ק 7733-12-14 חן ואח' נ' גו'באני ואח'

התובעת עתרה לחייב את הנתבע לפצותה בסך של 9,000 ₪ בגין נטילת מטלטלין שהיו בבעלותה והונחו במחסן הדיירים בבית המשותף בו שכרה דירה.

אין מחלוקת, כי התובעת הותירה חפצים במחסן ועוד אין מחלוקת, כי הנתבע נטל אותם והעבירם לאחותו, למכירתם בחנות "יד שניה".

לטענת התובעת, בעל הדירה אותה שכרה בבניין התיר לה לאחסן את מטלטליה במחסן המשותף לדיירים. לטענתה, הותירה במחסן שקיות רבות ובהן בגדי חורף, מצעים וכלי מיטה וזאת באישורו והנחייתו של בעל הדירה ממנו שכרה את הדירה. כן טענה, כי מעולם לא קיבלה כל הודעה או התראה בדבר פינוי המחסן.

מנגד, טען הנתבע כי הוא הושם כאחראי על המחסן ע"י ועד הבית וכי בטרם פונה המחסן נרשמה הודעה מאירת עיניים בלוח המודעות בבניין שקראה לכל השכנים להגיע ולפנות חפציהם האישיים.

כן, הוסיף כי על גבי השקיות לא נרשם כל פרט מזהה של התובעת. גרסתו של הנתבע חוזקה בעדותו של מר ליאור שמח, המשמש כיו"ר ועד הבית.

התובעת אישרה, כי לא רשמה כל פרט מזהה על גבי השקיות.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בעיניי, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל רק בחלקה. ואלו נימוקיי:

ראשית, התובעת לא הוכיחה טענתה כי הניחה את חפציה באישור בעל הדירה. התובעת נמנעה מזימון בעל הדירה לעדות בפני ועובדה זו נזקפת לחובתה.

שנית, אף שהוכח כי המטלטלין ניטלו מבלי לקבל את אישורה של התובעת, התובעת לא הוכיחה טענתה כי לא נמסרה כל הודעה מוקדמת (אף שיכולה הייתה לזמן כל שכן שגר בבניין לחזק טענתה זו). גם מחדל זה נזקף לחובתה של התובעת.

שלישית, העובדה שהתובעת הניחה מטלטלין, אשר לטענתה היו רבים ובעלי ערך, במחסן ציבורי של כלל דרי הבניין, מבלי לרשום על גביהם כל פרט מזהה, תמוהה אף היא בעיני ואני רואה זאת כאשם תורם משמעותי של התובעת.