ת"ק 7623-07-14

עילתה של התובענה הינה טענות התובע כי הנתבעת הפרה ב-3 הפרות נפרדות עיסקת מכר מרחוק שנערכה בין הצדדים, לביטוח, אחריות ואחזקה של מוצרי חשמל של התובע, לתקופה של 4 שנים.

העיסקה המקורית נעשתה ביום 16.7.13 ובתאריך 23.3.14 הורחבה, כך שתכלול גם דוד שמש בבית הוריו של התובע.

לטענת התובע, כמפורט בסע' 6-9 לכתב התביעה, טכנאים מטעמה של הנתבעת לא התייצבו בביתו של התובע, בהתאם להזמנתו של התובע אותם וכפי שתואם בין הצדדים.

בסע' 3 לכתב ההגנה, טענה הנתבעת לעניין זה כי בגין כך, כבר הגיש התובע תובענה קודמת לביהמ"ש וכדי לשמר את התובע כלקוח של החברה ולהקטין את העלויות, הביעה הנתבעת את הסכמתה לפשרה ואכן ניתן לפשרה תוקף של פסק דין.

כל זאת, עוד בטרם שהוגשה התובענה שבענייננו.

הנני מקבלת את טענות התובע לעניין זה כטענות רקע להגשת התובענה, כאשר התובע פוצה בגין כל הנטען על ידו בסע' 6-9 לכתב התביעה.

לגופו של עניין, בכתב התביעה מפרט התובע כי סוכם בין הצדדים על הכללת דוד שמש וקולטים במסגרת הפריטים המבוטחים בהסכם הנוסף שבין הצדדים.

לטענתו, סוכם שאם יימצא כי המוצר יהא "טוטאלוסט", משמע – נזק שאינו בר תיקון, תעמיד הנתבעת לרשותו מוצר חדש, בהנחה של כ-50% ממחיר השוק של מוצר זהה אצל הקימונאי (סע' 11 לכתב התביעה).

לטענת התובע, בתחילת חודש מאי 2014, פנה אל הנתבעת עקב תקלה בדוד השמש שלו וזו שלחה טכנאי מטעמה שקבע כי יש להחליף את דוד השמש בגין ציפויו שנרקב.

משביקש מהנתבעת לקבל הצעת מחיר בעבור דוד חדש – הודיעה לו הנתבעת כי בעת עריכת עיסקת הביטוח הטלפונית – טעתה נציגת הנתבעת כאשר אמרה לו כי ההשתתפות של הנתבעת בדוד החדש תהא בשיעור של 50%, כאשר השיעור הנכון הוא 10% בלבד.