ת"ק 7514-01-15 מוצפי נ' אדלר ואח'

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בתאונה בה היה מעורב רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע"), ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת").

במועד התאונה נהג ברכב התובעת בעלה, מר שמואל מוצפי (להלן:"מוצפי").

הנתבעים אינם חולקים על אחריות הנתבע 1 לתאונה, שכן אין מחלוקת כי פגע ברכב התובעת מאחור, בעת שרכב התובעת בלם בשל בלימה של הרכב שנסע לפניו. עם זאת, הנתבעים מכחישים את גובה הנזק, שכן לטענתם, עצמת הפגיעה ברכב התובעת היתה קלה ביותר, ולא יתכן שגרמה נזק בשיעור הנתבע.

טענת "במקום אחר נפגעת" או "המה לא נזקיי" הינה טענת הגנה שלעיתים אף ניתן לראות בה טענה מסוג הודאה והדחה, ולפיכך על הנתבע מוטל הנטל להוכיחה. די לו לתובע להביא ראיות לכך שהנזק נגרם בתאונה נושא התביעה, ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כדי להעביר את נטל ההוכחה להוכיח אחרת, אל כתפו של הנתבע (ראו: עדי סומך, תאונות פח ושיבוב רכב (2013) עמ' 115 וכן ת"א (שלום ת"א) מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולן (8.10.03)).

התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה. מוצפי העיד כי הרכב לא נפגע בתאונה קודמת, וכי הפגיעה בתאונה זו לא היתה קלה כלל. עדותו לא נסתרה.

לכתב התביעה, צירפה התובעת חוות דעת שמאי מטעמה, ולפיה הנזק הישיר שנגרם לרכב הוערך ב- 8,262 ₪ ונזק נוסף בשיעור של 1,034 ₪ נגרם בשל ירידת ערך.

חוות הדעת נערכה יום לאחר התאונה, דבר המקטין אף הוא את הסבירות לפגיעה בתאונה נוספת לאחר התאונה נושא התביעה (ראו תאונות פח ושיבוב רכב שם בעמ' 117).

בכתב ההגנה, ציינו הנתבעים כי הם שומרים על זכותם לצרף חוות דעת שמאי מטעמם, אך לא עשו כן עד למועד הדיון.

הנתבעים אף לא ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובעת להיחקר על חוות דעתו, אולם במועד שנקבע לדיון התייצב השמאי, מטעם התובעת, והנתבעים ביקשו לחקור אותו.