ת"ק 7510-07-15 ברנד ואח' נ' משטרת ישראל/ מחוז ת"א

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת, משטרת ישראל, לשלם לתובעים פיצוי בסך של 25,000 ₪ בטענה לחיפוש לא חוקי בטלפון הנייד של התובע.

התביעה המקורית הוגשה גם כנגד שני השוטרים המעורבים (להלן: השוטרים"). ביום 23.10.2015 הוגשה הודעה לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] על הכרה בחסינותם של השוטרים. התובע לא הגיב להודעה על הכרה בחסינות, ובהתאם להחלטתי מיום 4.12.2015 ההודעה להכרה בחסינות השוטרים התקבלה, התביעה האישית נגד השוטרים נדחתה, וההליכים נמשכו כנגד הנתבעת - משטרת ישראל.

בפתח הדיון עתר התובע שלא להתיר למתמחה מהפרקליטות לייצג את הנתבעת וטענתו נדחתה. סעיף 4 לחוק לתיקון סדר הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) תשי"ח -1958 קובע: "בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפט לממשלה או בא כוחו". בהתאם לסעיף 2 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] ייפה היועץ המשפטי את כוחם של מתמחים בפרקליטות לייצגו בהליכים המתנהלים בבית המשפט, ואין בסעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984 לפגוע בזכותה של המדינה ורשויותיה להיות מיוצגת על ידי הפרקליטות בבית המשפט לתביעות קטנות. (ראה למשל רת"ק (מח-ב"ש) 38116-02-12 מדינת ישראל נ' סדון (14.4.2012).

בתחילת הדיון ביקש התובע להרחיב את חזית המחלוקת ולטעון לעילה נוספת של פרסום לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, אולם לאור התנגדות הנתבעת להרחבת חזית, ולאחר שהובהר לתובע כי הוא רשאי לדחות את הדיון ולהגיש תביעה מתוקנת בה יכלול את עילותיו, ביקש התובע לצמצם את המחלוקת רק לנטען בכתב התביעה ולא להוסיף עילות נוספות (עמ' 4 שו' 19-20).

תמצית טענות הצדדים

התובע טוען בכתב התביעה כי שוטרי הנתבעת, תוך ניצול כוחם ואיום על שלילת חירותו אם יסרב, הכריחו אותו ל"פתוח" את סיסמת טלפון הנייד שלו וביצעו חיפוש לא חוקי בטלפון הנייד שלו, בו מאוחסנות תמונות אינטימיות שלו ושל התובעת 2.