מוניר נ' מדינת ישראל (ביה"ח לגליל מערבי)

1.בתאריך 12/1/14, בין השעות 04:15 – 06:45 , עת ישן התובע במיטת חוליו באחד החדרים שבמחלקה פנימית ג', בבית החולים לגליל מערבי בנהריה (להלן: "בית החולים"), בו היה התובע מאושפז, נכנס לחדר מר סמיר מרעי (להלן: "סמיר") וגנב מכשיר טלפון סלולרי מסוג סמסונג – גלקסי (להלן: "המכשיר"), אותו רכש התובע ביום 22/12/13 מחברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "חברת פלאפון").

מאחר שהתובע רואה את בית החולים אחראי לאי מניעת הגניבה, הוא הגיש את התביעה שבפניי, בה הוא עותר לחייב את בית החולים לשלם לו את הסך של 5,400 ₪, שזה הסכום אותו שילם, לטענתו, עבור רכישת המכשיר.

ראוי לציין כי בית החולים איננו הנתבע הנכון. מאחר שמדובר בבית חולים ממשלתי, הנתבעת הנכונה הינה מדינת ישראל ולכן בפסק הדין מצוינת המדינה כנתבעת.

עוד ראוי לציין, כי למרות שהתובע טען בכתב התביעה כי הגניבה אירעה ב-11/1/14, ציינתי בפסק הדין כתאריך ביצוע הגניבה את ה-12/1/14, שכן זה התאריך שצוין בכתב האישום שהוגש נגד סמיר (בת.פ. 61646-01-14). נראה לי שהתובע טעה בציון התאריך משום שהגניבה אירעה בלילה של ה-11/1/14.

2.לטענת הנתבעת, במחלקה בה היה התובע מאושפז קיים שילוט ברור המציין כי "...לבית החולים אין אחריות על אובדן או גניבת ציוד של חפצי ערך וטלפונים סלולריים..." והחולים המתאשפזים מתבקשים לשמור על חפציהם או למסור את חפציהם בעלי הערך לשמירת חפצים.

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי מלוא האחריות לאירוע הגניבה מוטלת על התובע, אשר השאיר את המכשיר ללא השגחה, "במגירה לא נעולה, במקום הנגיש לכל וזאת כשכבל מטען מכשירו מחובר לשקע המותקן בקיר והגלוי לעין כל, דבר אשר רמז על תוכנה של המגירה".

הנתבעת גם הכחישה את הנזק הנטען.

לכן ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

3.על מנת שהתובע יזכה בתביעתו, עליו להוכיח הן את אחריותה של הנתבעת לאירוע הגניבה והן את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהגניבה. בהעדר הוכחה של אחריות ו/או של הנזק, דין התביעה להידחות.