אבו רקיה ואח' נ' שלבי ואח'

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן כאן בהעדר התייצבות מטעם המבקש ביום 4.12.17.

יצויין כי במסגרת פסה"ד האמור דחה ביהמ"ש את כתב התביעה שכנגד שהגיש המבקש כאן, חקר את התובע אודות טענות כתב התביעה בתיק העיקרי (והטענות שנפרשו מפי המבקש בכתב ההגנה), וניתן פס"ד המקבל את עיקר התביעה.

המבקש, אשר אין חולק כי זומן כדין לדיון כאן, טוען בבקשתו כי ביום הדיון איחר להתייצב לפני ביהמ"ש נוכח העובדה שהתקשה במציאת חניה פנויה בסביבת בית המשפט. לגופו של עניין טוען המבקש כי הוא חוזר על כל טענותיו בכתב הגנתו ובכתב התביעה שכנגד, וטען כי הוא סבור כי דין התביעה להידחות בהיותה "תביעה חסרת כל עילה משפטית ו/או עובדתית".

התובע הגיב לבקשה וביקש לדחותה משני טעמים עיקריים, הראשון – כי המבקש לא תמך טענותיו העובדתיות, לרבות לעניין סיבת האיחור, בתצהיר מטעמו, והשני – נוכח העובדה שהמבקש לא טרח להבהיר מדוע סבור הוא כי סיכוייו לזכות בהליך טובים. בעניין זה התייחס המשיב בין היתר לנספח שצורף לכתבי הטענות של המשיב, המעיד לשיטתו על כך שאף אחיו של המבקש מאשר כי קיימת יתרת חוב בסך של 2,000 ₪.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות של הצדדים, את פרוטוקול הדיון שנערך כאן ואשר במסגרתו ניתן פסה"ד נשוא הבקשה וכן את הבקשה והתגובה מחה דעתי כי דין הבקשה להידחות ואבהיר -

ראש וראשון יובהר כי המבקש זומן כדין לדיון כאן. בהתאמה ניתנה בידי המבקש הזדמנות להביא את מלוא טענותיו לפני ביהמ"ש. המשיב, אשר זומן אף הוא לאותה שעה, התייצב בשעת הדיון לפני ביהמ"ש, המתין לבואו של הצד שכנגד, ועמד לחקירת ביהמ"ש, ואולם על אף כל אלו לא התייצב המבקש טרם מתן פסה"ד.

דומני כי אך סביר הוא לצפות כי אדם המוזמן לדיון לפני ביהמ"ש יקדים ויתייצב בבניין ביהמ"ש לפני שעת הדיון, וימתין לתחילת הדיון אליו זומן מחוץ לאולם הדיונים. גם אם נצא אם כן מנקודת הנחה כי המבקש הגיע אל "חניית ביהמ"ש", תהא אשר תהא, עובר לשעת הדיון (כטענתו) אין בכך כדי להוות טעם מספק להעדרותו של המבקש מאולם ביהמ"ש בשעת הדיון.

יוזכר כי הדיון כאן נקבע לשעה 09:30, ורק בשעה 09:50 ניתן פסה"ד נושא הבקשה, לאחר שביהמ"ש והצד שכנגד המתינו לשווא לבואו של המבקש לדיון.

אכן, הפרוצדורה אינה 'מיטת סדום', ואולם אם לא יקפיד ביהמ"ש על כללים פרוצדוראליים נאותים (לרבות קיום דיונים במועדם) עשויים אנו למצוא עצמנו משחיתים זמננו וזמנם של מתדיינים בתיק זה ובתיקים נוספים הקבועים לדיון כאן, לשווא.