ת"ק 7453-03-15 מטילסקי נ' אגרונובה ואח'

בתקופה הרלבנטית לתביעה זו היה התובע קבלן לעבודות חשמל.

בעתירתו לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 24,960 ₪ בתוספת מע"מ, טוען התובע כי הללו הפרו את התחייבותם לשלם לו עבור עבודות חשמל שהוא ביצע בביתם החדש ברח' חורשת טל 5 בחדרה.

הנתבעים, המכחישים את טענות התובע, טוענים כי בעקבות התקשרותם עמו הם שילמו לו מקדמה בסך של 10,000 ₪, אלא שאז הוא שלח אליהם קבלן משנה ששמו מואפק ו"נעלם". לגרסתם, אותו מואפק לא סיים את ביצוע העבודה ומשכך הם חזרו אל התובע אשר הבטיח כי יסיים את העבודה אך לא עשה כן ואף גרם להם נזקים.

בכתב תביעתו טען התובע כי התחייבות הנתבעים לשלם לו סך של 28,000 ₪ + 7,360 ₪ בגין תוספות, נוצרה במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר 2014, לאחר שהנתבע פנה אליו בבקשה לביצוע עבודות חשמל בביתו בעקבות כך שהחשמלאי הקודם עזב את עבודתו אצלו עקב אי תשלום. לתמיכת טענותיו אלה צרף התובע לכתב התביעה שני טפסי הזמנת עבודה – האחד מיום 10.9.14 שכותרתו "השלמת מבנה ממצב קיים לפי תכניות חשמל קיימות" (28,000 ₪) והאחר מיום 15.10.14 שכותרתו "תוספת חריגה מהסכם ראשוני" (7,360 ₪).

בתחילת הדיון הראשון שהתקיים בפני ביום 12.7.15, חזר התובע על הטענות הנ"ל ואמר: "בספטמבר 2014 פנה אלי הנתבע לגבי השלמה של עבודה אחרי שהקבלן שעבד שם הפסיק את העבודה ומהנקודה הזאת של הפסקת העבודה לקחתי על עצמי לסיים את העבודה, אני חשמלאי מוסמך. ממצב קיים עשיתי סקירה בבית, עברתי על הבית, ראיתי מה חסר, ראינו תוכניות, קבענו פגישה, ישבנו ביחד, נתתי הצעת מחיר, הוסכם על מחיר של 28,000 ₪ לעבודה והתחלתי את העבודה. קיבלתי תשלום פעם אחת, שניה ושלישית. הוא שילם לי בסך הכל 4,000, 5,000 ו – 1,500 לעובד שהיה באתר. בסך הכל 10,500 ₪. לאחר מכן נדחיתי לענין התשלום. הוא אמר לי שהוא ממתין לטופס 4 כדי לשלם לי את הסכום. כשהגיע טופס 4 לאחר שפניתי אליו שהוא ישלם לי הוא התחיל לצעוק, לקלל, רק כסף אתה רוצה, ובטענות שונות הוא סילק אותי מביתו ולא נתן לי את הכסף ולא נתן את האפשרות לתקן את מה שהיה למרות שלא היה שום דבר כי הבית נמסר בצורה מלאה לפני שהם עברו לגור שם. הבית עבר ביקורת מלאה שלי לפני שהעברתי להם את כל החשמל בבית, ועובדה שהיום הם גרים בבית ומשתמשים במערכת שאני התקנתי". דא עקא, שבהמשך עדותו ובתשובה לשאלותי, אישר התובע את גרסת הנתבעים לפיה תחילת ההתקשרות שלו עמם נעשתה בשנת 2012 והפעם טען כי בשל הזמן הרב שחלף מאז ועד למועד תחילת העבודה הוא לא יכול היה לבצע את העבודה בעצמו ולכן העביר את העבודה ואת סכום המקדמה שקבל מהנתבעים ("10,000 ₪ שהם לא אותם 10,500 ₪"), לידיו של הקבלן האחר- מואפק. התובע אשר טען בתחילה כי ההתקשרות הראשונית של עם הנתבעים בשנת 2012 לא נעשתה במסגרת של הסכם בכתב, ציין מיד לאחר מכן כי הוא נתן להם גם אז הצעת מחיר בכתב.

נתבע 1 אישר את טענת התובע בדבר קיומה של הצעת מחיר בכתב משנת 2012, וטען כי את המקדמה בסך 10,000 ₪ הוא שילם לו כבר אז, אך לא קבל ממנו חשבונית. את אופן התנהלות התובע משלב זה והלאה תיאר נתבע 1 בעדותו, כך: "...התובע קיבל כסף ולא הוציא חשבונית ונעלם. ימים ולילות בשביל לתפוס אותו בטלפון, בסוף הוא ענה והגיע עם קבלן משנה, עזב אותנו עם הקבלן משנה ועוד פעם ברח. הפסיק לענות לטלפון ולתקשר. הקבלן משנה אמר שהוא לא קיבל מהתובע אגורה ובשביל לעבוד הוא צריך לקבל כסף. לא היתה ברירה, שילמנו עוד פעם לבחור, 10,000 ₪ ששילמנו למואפק, ועוד 5,000 ₪ לתובע עצמו וסכום נוסף של 6,600 ש"ח. הבחור עזב גם אותי וגם את השכן, ברח באמצע העבודה. כל קבלן שהכנסתי אחריו ביקש ממני סכומים אסטרונומיים ולכן לא היתה לי ברירה אלא להחזיר את התובע בכל דרך. התחננתי בפניו שיסיים את העבודה. הוא לא זז בלי שקיבל פועל, אני הבאתי לו את הפועל. אני שילמתי לפועל ישירות. כל עבודה שהוא עשה זה היה מלווה בנזק. 99 אחוז מהעבודה נעשתה בידי הקבלן משנה שהוא הביא והפועל שאני צירפתי אליו, אחרת זה לא היה נעשה. גפרור הוא לא הכניס הביתה לפני שקיבל תשלום. אני עם חשמל זמני מאז, הוא הבטיח לי שהוא יעביר לחשמל קבוע, הוא לקח נייר ונעלם. מאז אני מקבל טלפונים ואיומים אם זה מאמא שלו ואם זה מחברים שלו. הסיוט לא נגמר עם התובע. אני מציג לבית המשפט תצלומים עדכניים נכון להיום (נ/1). אני עם חשמל זמני, יש לי ניתוקים. השקעים שהוא הרכיב בקיר, לא מורכבים כמו שצריך. שום דבר לא נעשה כמו שצריך...".

בעוד שלגרסת נתבע 1, התובע הציג בפניו את מואפק כעובד או כקבלן משנה שלו, טען התובע כי מדובר בקבלן עצמאי אחר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים המפורטות לעיל ומכיוון שסברתי כי במצב דברים זה לא אוכל לברר את עובדות הסכסוך ביניהם עד תום, קבעתי מועד נוסף לדיון והוריתי להם לנסות לאתר את מסמך ההתקשרות הראשוני ביניהם. בנוסף לכך – וזהו העיקר – הוריתי לתובע לאתר את פרטי ההתקשרות עם הקבלן מואפק ולהמציאם למזכירות בית המשפט וזאת על מנת שניתן יהיה לזמנו לעדות.

בתאריך 23.7.15 מסר התובע למזכירות בית המשפט את פרטי כתובתו של מואפק ואת מספר הטלפון הנייד שלו ובהחלטתי מיום 25.7.15 הבהרתי לו כי בהעדר פרטי מס' תעודת זהות, לא תוכל מזכירות בית המשפט לזמנו. עוד הבהרתי לתובע כי היה ופרטים אלה לא יומצאו, יהא עליו לדאוג להתייצבות מואפק, בעצמו.

לדיון המשלים שהתקיים בפני היום – 17.8.15, התייצבו התובע והנתבעים בלבד. לשאלותי השיב התובע כי מאז תחילתו של ההליך בתיק זה, עת הוא פנה אל מואפק ובקש ממנו תצהיר אודות עובדות המקרה וזה סרב לעשות כן "מסיבות שלמס הכנסה", אין לו עוד קשר עמו.

התובע הציג בפני טבלה (ת/1) הנושאת בראשה את השם "אלברט" ואת התאריך 6.1.2013 ובה פירוט של עבודות חשמל בעלות כוללת של 49,550 ₪ וטען כי זו הצעת המחיר הראשונית, בעוד שנתבע 1 אמר כי מדובר במסמך שאיננו מוכר לו כלל וכלל. בהמשך חזר התובע על גרסתו לפיה עבודתו אצל הנתבעים החלה רק בסוף שנת 2014 בעוד שבשנת 2012 הוא הפנה אותם אל מואפק שהינו קבלן חשמל עצמאי אחר ואילו הנתבעים הציגו בפני חליפת מיילים המלמדת על התכתבות שהתקיימה בין התובע לנתבע 1 במהלך החודשים ינואר-אוגוסט 2014 בנוגע לאביזרי חשמל שונים וכמויותיהם (נ/2). לשאלתי כיצד הוא מסביר עובדה זו, השיב התובע כי באותה תקופה בה נתבע 1 שהה בחו"ל (סין) ו"רצה לעשות המרה לבית חכם", הוא סייע לו ולמואפק בהזמנת האביזרים וכמויותיהם וזאת מכיוון ש"מואפק לא מבין בעבודה של בית חכם", אך חזר והדגיש: "אני הבאתי את מואפק בתור אחד שיחליף אותי כי לא יכולתי להתחיל את העבודה שם ולא עבדתי שם יום אחד לפני שהתחלתי את העבודה".

בתגובה לכך אמר נתבע 1: "מואפק עבד לפי ההנחיות של התובע שהיה מגיע בעצמו לאתר".

התובע אשר הצהיר כי יש בידיו מסמך חתום על ידי מואפק ממנו עולה שנתבע 1 שילם לו את המקדמה בסך 10,000 ₪ שכן העבודה הועברה אליו, לא הציג בפני מסמך כלשהו שיהא בו כדי לתמוך טענה זו.