ת"ק 7423-05-17 שמחי נ' בנק הפועלים בע"מ

בפני תביעה כספית, בסך 800 ₪, שעניינה פיצוי עבור נזקים כלליים, במסגרת ניסיון להביא לתיקון תקלה שנפלה בחלקו של הנתבע, ושבעטייה נפלו טעויות בחיוב סכומים שונים בחשבון התובעת.

על עובדות המקרה עצמו אין מחלוקת: התובעת נסעה לחו"ל, ולצורך כך, ועל מנת להימנע מחיובי הפרשי שער, ביקשה לפתוח חשבון מט"ח, אליו ינותבו חיובי כרטיס האשראי בו תשתמש בחו"ל. עובדת הנתבע לא ביצעה את המבוקש, והחיובים נותבו לחשבון העו"ש, שם יצרו יתרת חובה, ואף גררו חיובים בהפרשי שער. נדרשו מספר פניות – לרבות ביקור של אבי התובעת בסניף הנתבע – בכדי להביא להשלמת ניתוב החיובים, כך ש-4 חיובים נותבו בפועל לחשבון העו"ש. לאחר שובה של התובעת ארצה, ולאחר פניות נוספות, גם תוקן הליקוי חלקית, באופן שבוצעו פעולות חיוב וזיכוי מתאימות, ביום הערך המתאים, על מנת להשיב את המצב לקדמותו, ולהותיר את התובעת בלא נזק ממון – זאת לגבי 3 מ-4 החיובים. הפעולות המקבילות, לגבי החיוב הרביעי, בוצעו רק לאחר הגשת התביעה.

התובעת עותרת לפיצוי עבור הטרחה ועוגמת הנפש שנגרמו לה, ומפרטת סדרה של ביקורים ופניות, שנתקלו, לפי עדותה, באדישות חלקית ולפעמים אף בהתנהגות בוטה מצד מי מעובדי הסניף, לרבות מנהל הסניף עצמו.

מאידך, נציגת הנתבע שהתייצבה לדיון (ואשר אינה מי שהיתה אחראית לתקלה הראשונית) תיארה חוסר נימוס בפניותיה של התובעת עצמה. עם זאת, הנתבע נמנע מלשלוח לבית המשפט עדים נוספים, שהיו יכולים למסור גרסה אחרת באשר להשתלשלות הפניות והמענים, בין היתר בטענה ששליחת 4 מתוך 9 עובדי הסניף, באמצע יום עבודה, יביא להשבתה מעשית של הסניף (טענה שהתבררה בסופו של יום כלא נכונה, נוכח היות הסניף סגור בימי ראשון, אז גם התקיים הדיון).

נזכיר עוד, כי אין מחלוקת כי בסופו של יום (גם אם באופן חלקי רק לאחר הגשת התביעה) לא נגרם לתובעת נזק ממון ישיר.

עסקינן, אפוא, בתביעה שעיקרה במישור השירות וההתנהלות הנכונה של מוסד בנקאי מול לקוח. על פי רוב, ניתן לקוות כי בעיות המתעוררות במישור זה תזכינה למענה בתוך מערכת היחסים עצמה, ואם לא כן – הרי שיש לצפות כי תזכינה לגמול הולם במסגרת הסנקציות השירותיות (כגון: עזיבת לקוח את הספק, וכיו"ב).

לא כל מחלוקת בתחום השירות, גם אם היא מביאה לבזבוז זמן של הלקוח, הופכת עניין לעילת תביעה משפטית, ומצדיקה את השקעת המשאבים הציבוריים המגולמים בזמן שיפוטי. בהקשר זה ראו דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן שנאמרו ברע"א 6856/93 חוטר נ. מוקד (פ"ד מח(5)785, בעמ' 792): "הנגישות לבתי המשפט על כל ערכאותיהם היא אחת מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, אולם ראוי שבני אדם ילמדו להסדיר את מערכת היחסים היום-יומית ביניהם ולפתור את בעיות היום-יום בנושאים כגון אלה, בלי להזעיק לעזרתם את מערכת בתי המשפט".

לפיכך, וככל שהדבר כבר הונח לפתחו של בית המשפט, היה על התובעת להוכיח את נזקיה (במובן, של הוכחת היקף השעות שהושקעו, ושוויה של כל שעה). הוכחה כזו לא הונחה בפני בית המשפט. גם עגמת נפש לא הוכחה – ויש להדגיש, כי לא כל "מפח נפש" מגיע לכדי "עגמת נפש" כזו, המצדיקה פיצוי כספי.

דין התביעה להידחות, אפוא. עם זאת, מאחר שכאמור לעיל, חלק מתיקון המחדל נעשה רק אחרי הגשת התביעה, לא ניתן לומר כי עצם הגשתה היתה מיותרת, ובנסיבות המיוחדת של המקרה, יש מקום לחייב דווקא את הנתבע בהוצאות התובעת בקשר עם ההליך, למרות דחיית התביעה לגופה.