ת"ק 7168-01-15 בן חמו נ' הרוש

בפניי תביעה לפיצויים בטענה להפרת הסכם שכירות.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.ביום 4.5.14 שכרו התובע ורעייתו נכס בבעלות הנתבע, ספק מחסן, ספק דירה למגורים, ברח' סן מרטין 1 (להלן: המושכר) לפרק זמן של שנה.

2.לטענת התובע, ביום 26.11.14 הגיעו לדירה שוטרים, הציגו בפניו צו הריסה שהוצא בבית המשפט לעניינים מקומיים ביום 10.3.14 והורו לו לפנות את המושכר המיועד להריסה. בבהלה, יצר קשר טלפוני עם הנתבע בבקשה להבהרות, וזה אמר שצו ההריסה לא אמור לחול על המושכר ו"אין לכם מה לדאוג". התובע טוען כי למרות דברי הנתבע החלו השוטרים במקום לפנות את חפציו מהדירה, ובשל כך נעתר להצעתם לחתום על התחייבות לפינוי הדירה בתוך 7 ימים. לטענתו, הנתבע הגיב באדישות עד כדי התעלמות מפניותיו ובלית ברירה, נאלצו הוא ורעייתו לעזוב את הדירה בבהילות ולמצוא דירה אחרת בפרק הזמן הקצר שעמד בפניהם.

3.לאחר הגשת התביעה ביקש התובע לתקן את תביעתו ולהוסיף סכום של 1,520 ₪. לטענתו, ביום 28.12.14 נפגש עם הנתבע, והאחרון העביר לידיו המחאה על הסכום הנ"ל בגין דמי שכירות חודש נובמבר ששולמו ביתר. כשבא להפקיד ההמחאה התגלה כי הנתבע נתן הוראה לביטול ההמחאה.

4.ביום 16.3.15 התקיים הדיון הראשון בתיק, אליו לא התייצב הנתבע ובהעדרו ולאחר שמצאתי כי ידע על התביעה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה תוך חיובו בהוצאות. 

ביום 22.3.15 ביקש הנתבע לבטל את פסק הדין, ובהחלטה מאותו היום הוריתי לו לפרט את נימוקי הגנתו וצרף תצהיר שלא על דרך ההפניה ובקשה מתוקנת הוגשה ביום 2.4.15. ביום 30.4.15 הוריתי על ביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט תוך חיובו בהוצאות התובע והתיק נקבע לדיון נוסף.

5.הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אולם בבקשתו לביטול פסק הדין התייחס בצורה עניינית לכתב תביעה ולטענות הגנתו. לטענתו, התובע השכיר מחסן ולא דירה ולכן דמי השכירות היו נמוכים בצורה משמעותית ולא הוטל חיוב ארנונה על הנכס. לטענתו התובע לא היה זכאי לביטול הסכם השכירות. בפגישה ביום 28.12.14 השיב לידיו את מלוא השיקים העתידיים, ואף מסר לו שיק להחזר דמי השכירות החלקיים.

6.בדיון ביום 23.6.15 שב הנתבע על טענותיו והוסיף שהמחסן נרכש באופן חוקי ובתמורה מלאה וכי הסביר לתובע, לאביו ולבת זוגו כי שכר הדירה נמוך משום שמדובר במחסן. התובע טען כי דמי השכירות ריאליים וטען כי גם בדירתו השכורה הנוכחית משלם הוא שכר דירה זהה. התובע תאר כי במועד חתימת ההסכם רשם הנתבע "מחסן" "ואמר שלא אתייחס לזה". כך, גם פורסם באתר יד 2 שמדובר בדירה עם ארונות מטבח, חיבור מים וחשמל אשר אינם מצויים בדרך כלל במחסן (עמ' 2 ש. 23-30 לפרוטוקול). יצוין כי התובע צירף תדפיס מאתר יד 2 לפיו גם ביום 19.2.15 תיאר הנתבע את המחסן כ: "דירה קומת קרקע מסודרת מידית", וסומן כי מתאימה לשותפים.

7.הנתבע טען כי לא ידע על צו ההריסה. כשפנה אליו התובע בעניין זה אמר לו שישאר בדירה שן צו ההריסה לא קשור אליו אלא למחסנים אחרים, לא חוקיים, בעוד המחסן שהשכיר לתובע - חוקי. לראייה, כך טוען הנתבע, בסופו של יום המחסן לא נהרס.

8.לעומתו העיד התובע כי באותו היום הרסה העירייה מחסנים רבים בסביבת המושכר (ואף הציג סרטון) וכי שוטר הורה לו להוציא את חפציו מהדירה. רק לאחר שניהל עמו דין ודברים במקום, ניתנה לו ארכה בת 7 ימים תוך שהתחייב בכתב לעזוב בתוך מועד זה.