גנאים נ' בזק בינלאומי בע"מ

התובעת שלטענתה התגוררה בין השנים 2008 עד 2011 בירושלים לצורכי לימודיה, התקשרה ביום 7.5.2009 עם הנתבעת בהסכם למתן שירותי אינטרנט ולאחר סיום לימודיה בשנת 2011 הפסיקה בשימוש בשירותי הנתבעת לאור עזיבתה את מעונות הסטודנטים וחזרתה לעיר מגוריה.

לטענת התובעת, היא פנתה טלפונית לנתבעת והודיעה לה על בקשתה ורצונה להתנתק משירותיה וסברה לתומה כי בהודעתה זו ינותק הקשר עם הנתבעת.

לטענתה היא הופתעה לגלות כי הנתבעת המשיכה לחייב אותה עבור שירותי האינטרנט למרות שאינה עושה שימוש בשירותי הנתבעת.

לטענת התובעת, בין השנים 2011 עד 2015 גבתה ממנה הנתבעת סך של 3,332 ₪ שלא כדין עד שהיא ביטלה את הרשאת החיוב בכרטיס האשראי שלה.

לטענתה, לאחר ביטול ההרשאה נותר חוב אצל הנתבעת בסך של 146 ₪ אשר בגינו שלחה הנתבעת לתובעת מכתב התראה ביום 25/72016.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת להעדר יריבות:- ההסכם נכרת עם גב' ברהה עומר אחותה של התובעת ולא עם התובעת עצמה.

לגופם של דברים, נטען כי התובעת לא טרחה לציין מתי היא הודיעה לנתבעת על בקשתה להפסיק את שירותי הנתבעת והטענה נטענה באופן ערטילאי.

לטענת הנתבעת, התובעת (וגם לא אחותה) לא פנתה בבקשת ניתוק כנטען על ידה וטענתה בעניין זה מוכחשת.

עוד נטען, כי גב' ברהה אף הצטרפה בשנת 2015 לחבילת גלישה חדשה אצל הנתבעת מה שמפריך את הטענות בדבר טענת התובעת כי ביקשה להתנתק משירותי הנתבעת.