שוורץ ואח' נ' סיידה ואח'

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בקשר עם הסכם לייצוג משפטי.

מדובר בהסכם שכר טרחה מיום 4.7.2013 בעניין ייצוג משפטי שיעניק הנתבע לתובע בסכסוך משפטי שבין התובע לבין גרושתו (להלן: "ההסכם").

תביעת התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), הוגשה על סך של 33,800 ₪, וזאת בטענה כי הנתבע לא קיים את התחייבויותיו כפי שנקבע בהסכם שכר הטרחה בין הצדדים, ולא הגיש כתב הגנה במועד ומשכך חויב התובע בסך של 1,500 ₪.

התביעה שכנגד הוגשה על ידי הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע"), על סך של 9,256 ₪ ובמסגרתה טען הנתבע כי בהסכם שכר הטרחה הוסכם כי שכר הטרחה יעמוד על סך של 27,140 ₪ (כולל מע"מ), אשר ישולם ב-6 תשלומים, בשיקים, אולם שני שיקים בסך 4,628 ₪ כל אחד, לא כובדו.

2.להשלמת התמונה יצוין כי כתב התביעה הוגש תחילה כנגד הנתבע וכנגד עו"ד חני איפרגן, אולם הוא תוקן לאחר מכן על ידי התובע, כך שהוגש כנגד הנתבע בלבד.

בדיון מיום 18.12.2016 הודיע הנתבע כי אין בכוונתו להגיש כתב הגנה מתוקן.

כמו כן, בדיון מיום 18.12.2016 אפשרתי לתובע להיות מיוצג על ידי עו"ד שכן הנתבע הוא עו"ד, ומשכך התקיים דיון נוסף בפניי ביום 20.6.2017 עת התובע מיוצג על ידי עו"ד.

3.בדיון מיום 20.6.2017 העידו התובע והנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם.

4.לטענת התובע, הנתבע הפר את ההסכם שנחתם בין הצדדים למתן שירות וזאת מאחר שלא הגיש כתב הגנה במועד ולא סיפק את השירות עליו התחייב בהסכם שכר הטרחה.

התובע טוען עוד, כי הנתבע הפר את ההסכם עמו ולכן הוא זכאי לפיצויים וכן טען לקיום החוזה על ידי הנתבע שלא בתום לב ואף לכך שהנתבע הציג מצג שווא בזאת שלא עדכן את התובע שאין לעו"ד איפרגן ידע משפטי בדיני משפחה, לא הגיש את כתב ההגנה במועד, תבע את התובע ועשה ככל העולה על רוחו.

טענה נוספת של התובע כנגד הנתבע, היא לקיומה של עוולת הרשלנות בטענה כי הנתבע הפר את חובתו כלפי התובע ונהג ברשלנות מקצועית, כאשר בכתב התביעה נטען כי פנה לנתבע ונאמר לו שיש עוד זמן להגשת כתב ההגנה. על כן טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי.