ת"ק 7027-03-15

1.לפניי תביעה כספית על סך 3,450 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 28.12.2014, בין רכב התובע לבין רכב הנתבע 1 שהיה מבוטח באותה העת אצל הנתבעת 2 (ולהלן: "התאונה").

2.התובע טוען כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים אשר לא שמר מרחק מרכב התובע ופגע בחלק האחורי של רכבו. כמו כן, טוען התובע כי הנתבע 1 ניאות לשלם רק סך של 600 ₪ הגם שהיה מקום להחליף את המגן האחורי של רכב התובע ולא רק לתקנו.

מנגד, הנתבעים טוענים כי לא נגרם כל נזק לפגוש האחורי ברכב התובע וכי התובע מנסה להתעשר שלא כדין על חשבונם של הנתבעים. כמו כן, טוענים הנתבעים כי לא צורף אישור אי הגשת תביעה על ידי מבטחת רכב התובע המעידה על כך שהתובע לא תבע את נזקיו אצל מבטחתו או כי לא שולם לתובע פיצוי בגין תיקון רכבו.

3.יש לציין כי הגם שמכתב התביעה עולה כי המחלוקת היא אך בשאלת היקף הנזק, במעמד ישיבת ההוכחות מיום 26.07.2015 טען הנתבע 1 כי המחלוקת היא גם לעניין האחריות לתאונה.

4.נערכה לפניי, כאמור, ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, העידו הבעלים הרשום של רכב התובע, הוא התובע, ונהג רכב הנתבעים, הוא הנתבע 1.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: