וילדבאום נ' מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ

1.לפניי תביעת התובע בגין פגיעה בריכבו ע"י רכב הנתבעת בתחנת הרכבת של הרצליה.

2.לטענת התובע, הוא נסע במתחם התחנה והתקרב לטרמינל היציאה מהרכבת על מנת לאסוף בני משפחה.

3.בהתקרבו לצומת בסמוך לטרמינל, יצא לפתע האוטובוס שבא מימינו, בקשת שאינה רחבה, ונכנס לתוך נתיב נסיעתו. התובע ניסה למנוע את הפגיעה וסטה עם ריכבו ימינה לכיוון המדרכה, ואולם זה לא מנע את התאונה. רכבו נפגע בצידו האחורי שמאלי. יצויין כי עם כיוון נסיעת התובע, היה מוצב תמרור האוסר פניה ימינה לנתיב ממנו יצא האוטובוס.

4.התובע פתח את דלת מכוניתו על מנת לשוחח עם הנהג של האוטובוס, ובשלב זה האוטובוס נסע ברברס ופגע גם בדלתו הקדמית שמאלית.

5.מאידך טוען נהג האוטובוס הנתבע כי אכן הוא יצא בסיבוב שמאלה ואז הוא הבחין בתובע כאשר הוא עוקף רכבים שחנו בצד הימני של המדרכה, באדום- לבן (על פי תמונה נ/1 ). בעת הפניה שמאלה נהג הנתבעת לא הבחין ברכב התובע, ורק לקראת הכניסה לנתיב הנסיעה בו נסע התובע הוא הבחין בתובע. התובע מצידו ניסה לברוח ימינה על מנת להימנע מהתאונה, אך לא הספיק. רכב התובע נפגע מאחור.

6.נהג הנתבעת הכחיש כי היו שתי פגיעות ברכב התובע. יצויין כי עם כיוון נסיעת האוטובוס לא היה תמרור האט.

7.מטעם הנתבעת העיד עד נוסף, עובד חברה, שעמד בצידי הדרך וצפה בתאונה. עדותו תמכה בעדות שמסר נהג האוטובוס.

8.בתשובה לשאלת התובע בחקירה הנגדית, העיד נהג האוטובוס כי לו התובע היה ממתין ולא מנסה להידחף ימינה בנתיב נסיעתו התאונה הייתה נמנעת.

הכרעה

9.אין כל ספק כי עיקר האחריות לתאונה מוטלת על נהג האוטובוס. הוא זה שנכנס לנתיב נסיעת התובע, ולפיכך היה עליו להיכנס לנתיב הנסיעה בזהירות ובתשומת לב מרובה יותר.

10.טענתו כי לא הבחין בעת הסיבוב ברכב התובע מעידה על רשלנותו. כניסה לצומת צריכה להיות זהירה תוך כדי תשומת לב מירבית לכל המתרחש בצומת ובסביבתה.

11.מאידך, מצאתי להטיל אשם תורם גם על התובע. אני מקבל את גירסת נהג האוטובוס שנתמכה ע"י עד מטעמו כי התובע עקף רכבים שהיו מצד ימין של הכביש והתקרב לצומת ממנו יצא האוטובוס. היה עליו לעשות זאת בצורה מתונה וזהירה יותר. נסיעה זהירה יותר הייתה מסייעת להימנע מהתאונה.

12.אכן על פי העדויות שבפניי, עם כיוון נסיעת נהג האוטובוס לא היה תמרור האט או כל תמרור אחר המורה לו לתת זכות קדימה לרכבים הבאים בכביש שאליו הוא נכנס. ייתכן שיש לשקול הצבת תמרור במקום זה מכיוון שאין ספק כי האוטובוס הוא זה שמגיע מדרך צדדית ומשתלב בנתיב נסיעת התובע הנוסע בנתיב ראשי ומרכזי במקום.

13.התובע מצפה כי הרכב שמשתלב בנתיבו ייתן לו זכות קדימה מכיוון שהוא נוסע ברציפות, והאוטובוס הוא זה שצריך לכוף עצמו ולהיכנס בזהירות לצומת.

14.תקנה 64 (א) (1) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 קובעת כי יש לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין, ואולם בנסיבות תיק זה אני סבור כי תקנה 64 (ב) (2 ) היא זו שחלה. תקנה זו קובעת:

"נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, מקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה...

(2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי הרכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש" (הדגשה לא במקור).

15.בנסיבות אלו אני קבעתי לחלק את האחריות בין הנהגים באופן של : 75%-25% לטובת התובע.