ת"ק 6998-08-14 זגזג נ' אוסנוביץ ואח'

עניינה של התביעה נזקי פח שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה בכיכר המשטרה בחדרה ביום 9.3.14 וסכומה 6,364 ₪.

1.התובעת הינה בעלי רכב מסוג דהייטסו מ.ר. **-***-**. הנתבע 2 הינו הבעלים הרשום של רכב מסוג הונדה, מ.ר. **-***-** והנתבעת 1 היתה נהגת הרכב בעת הרלוונטית לתביעה.

2.הצדדים אינם חלוקים על העובדה שכיכר המשטרה בחדרה הינה כיכר עמוסה וסואנת למדי, שאינה מרומזרת, המצויה על תוואי כביש מספר 4 (כביש חיפה-תל אביב הישן), ומשמשת הן את הנוסעים בכביש הבינעירוני בכיוונים צפון-דרום והן את העוברים מצדה המערבי של חדרה לצדה המזרחי, ולהיפך, וממילא, גם את כל יתר הנוסעים מכיוון צפון, דרום, מזרח ומערב, המבקשים לפנות לכל אחד מכיוונים אלה.

3.על פי כתב התביעה, התובעת והנתבעת נכנסו לכיכר מכיוון מערב, נתיב לצד נתיב. התובעת נסעה בנתיב הימני, החיצוני ביחס לכיכר, והתכוונה להמשיך לכיוון צפון, כלומר להקיף את הכיכר בכ- 270 מעלות. הנתבעת נסעה בנתיב השמאלי, הפנימי ביחס לכיכר, והתכוונה לחצות את הכיכר ממערב למזרח. על פי כתב התביעה, רכב הנתבעת סטה ממסלולו על מנת לצאת מן הכיכר לכיוון מזרח ואז פגע ברכב התובעת. רכב התובעת נפגע בכנף השמאלית האחורית ואילו רכב הנתבעים נפגע בזווית הקדמית הימינית.

4.על פי כתב ההגנה, בטרם סיום חציית הכיכר על ידי רכב הנתבעת, הגיח לפתע רכב התובעת מצד ימין בכיכר ובחוסר זהירות פגע ברכב הנתבעים.

5.על פי הודעת הביטוח של הנתבעת, רכב התובעת אכן הגיע מימין, כלומר מכיוון דרום, אולם כאשר הנתבעת נשאלה על כך בעדותה, העידה "במהלך הכיכר לא ראיתי אותה. נסעתי לפי הנתיב שלי והיא באה לעשות את הסיבוב שאסור לה לעשות בצד ימין. ... אני לא ראיתי אותה ולא יודעת מאיפה היא הגיעה". התובעת העידה כי שני כלי הרכב הגיעו מכיוון מערב וכי נכנסו לצומת פחות או יותר במקביל, כאשר הנתבעת היתה קצת מאחורי התובעת. בנקודה זו העדפתי את גרסת התובעת, הן כשלעצמה, והן בשל העובדה כי הנתבעת לא ידעה לומר מאין הגיעה התובעת. יתר על כן, ציור התאונה על ידי הנתבעת אינו תומך בגרסתה לעניין הכניסה לצומת. על פי הציור, רכב הנתבעת הקדים את רכב התובעת, ודבר זה נסתר על ידי הנזק שנגרם לחלקו האחורי של רכב התובעת.

הנתבעת לא הכחישה שנסעה בנתיב השמאלי וגם מן הציור שצורף להודעת הביטוח מטעמה עולה, כי בעת שהיתה צריכה לצאת מן הצומת לכיוון מזרח (רח' הרברט סמואל בחדרה), נמצאה בנתיב השמאלי, הפנימי יותר, בכיכר.

6.הגרסה המסתברת היא כי הנתבעת, אשר נמצאה בנתיב הפנימי היתה צריכה לצאת מן הכיכר ולשם כך החלה לסטות מן הנתיב לכיוון ימין ותוך כך פגעה ברכב התובעת. גרסה זו מסתברת גם מטיב הפגיעות ברכב. רכבה של התובעת נפגע בחלקו האחורי השמאלי ואילו רכב הנתבעים נפגע בקדמת הרכב מצד ימין. גם לו הייתי מקבל את גרסת הנתבעת, לפיה הנתבעת הגיחה מכיוון דרום, ואינני קובע שכך היה, עדיין היה מקום לייחס לנתבעת אחריות על כך שנכנסה לצומת בנתיב השמאלי והחלה לבצע את הסטייה לכיוון ימין בשלב מאוחר, דבר שאילץ אותה לסטות בחדות יחסית לנתיב הימיני – החיצוני בכיכר. הציור שציירה הנתבעת בהודעת הביטוח מטעמה מצביע אף הוא על כך שרכב הנתבעת נמצא בזווית חדה יחסית במצב של סטייה לכיוון ימין.

7.לפיכך, אני קובע כי התובעת עמדה בנטל הוכחת אחריותה של הנתבעת לתאונה. בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש לייחס לתובעת אשם תורם להיווצרות התאונה.