סוקולובסקי ואח' נ' מוסך א.ב עוסק מורשה 03360489 ואח'

בפניי תביעה כספית נזיקית על סך 16,500 ₪.

התביעה, על פי הנטען בה, נוגעת לטיפול לקוי במערכת הבלימה של רכב השייך לתובעים.

לפי כתב התביעה, ביום 31.8.16, מסר התובע, בעלה של התובעת, את רכבם לטיפול במוסך השייך לנתבע 2.

במסגרת זו, ביקש לבצע טיפול הכולל בין היתר, החלפת רפידות ברקס. בסיום הטיפול, שילמו התובעים לנתבע, במזומן, סך של 1,750 ₪ עבור הטיפול, אך קיבלו קבלה על סך 175 ₪. רק לאחר התעקשותם, תוקנה הקבלה על הסכום הנכון.

ביום 1.9.16, נהגה התובעת ברכב. תוך כדי נסיעה, חשה התובעת כי הבלמים ברכב אינם פועלים. היא עצרה את הרכב באופן מידי, ונדהמה לגלות כי שמן הבלמים זלג ממערכת הבלימה, והצטבר על הרצפה בסמוך לרכב.

הרכב נגרר למוסך הנתבע, שם הסתבר שנפלה תקלה וגם כאן, רק לאחר שהתעקשו התובעים, הסכים הנתבע להחליף את משאבת מערכת הבלמים ברכב.

לפי כתב התביעה, עקב העובדה שהתובעת 2 חוותה אירוע טראומטי בו חשה פחד רב, בשל היעדר יכולת לבלום את הרכב, היא מבקשת לחייב את הנתבע בעוגמת נפש, בסך של 15,000 ₪, ובהפסד שכר עבודה בסך של 1,500 ₪, מאחר והתובעת ובעלה לא עבדו במשך יומיים, בשל האירוע המפורט בכתב התביעה.

הנתבע הכחיש את הנטען בכתב התביעה.

לטענתו, בכל הנוגע לחשבונית שקיבלו התובעים, מדובר בטעות, הוא מיד תיקן אותה, ובמקום 175 ₪ שנרשמו על ידו בחשבונית שנמסרה לתובעים, הוא ציין יום למחרת את סכום החשבונית, וכתב 1,750 ₪. עוד מסר, כי לא ייתכן כי טיפול כה מקיף יעלה 175 ₪.

אשר לתקלה בבלמים, הנתבע טען כי להערכתו, התובעת נסעה עם בלם יד משוך, ועל כן, אירעה התקלה. עוד ציין, כי לא ייתכן שמערכת הבלמים לא הייתה תקינה, הואיל והוא מסר את הרכב לתובעים, לאחר שהוא ביצע בו טיפול, והעביר את הרכב מבחן רישוי שנתי (טסט), במכון רישוי.

כמו כן ציין, כי יום לאחר שהרכב עזב את המוסך, התקשרו אליו התובעים, מסרו לו על תקלה בבלמים, הוא הציע מיד לגרור את הרכב על חשבונו למוסך, אך אלה טענו כי יש להם גרר מחברת הביטוח. הרכב נגרר על ידי התובעים למוסך למחרת בבוקר, הוא בדק את הרכב, גילה כי משאבות הבלם האחוריות לא תקינות, ועל כן, החליף את המשאבות על חשבונו.

אשר לנזקים הנטענים, טוען הנתבע כי התובעים מבקשים לעשות עושר שלא במשפט, התובעת לא הוכיחה נזק גוף, לא הציגה חוות דעת, והנזק הגופני הנטען מוכחש.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, ובחנתי את מכלול החומרים שהגישו והציגו בפניי, לרבות התמונות המתעדות את נזילת נוזל הבלם ברכב, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. אפתח תחילה בשאלת אחריותו של המוסך, ולאחר מכן אפנה לעניין הנזקים הנתבעים.

אשר לאחריות המוסך, אין צריך להכביר מילים אודות אחריות מוסך לתיקונים ברכב שהוא מבצע. בעל המוסך, חב חובת זהירות לבעלי הרכב, והמשתמשים בו, לאחר שביצעו אצלו תיקון ברכב. כך וביתר שאת, שעה שהמוסך מבצע תיקון באחד ממכלולי הרכב, הנוגעים לבטיחותו של הנהג, קרי, מערכת ההיגוי, מערכת הבלמים, צמיגים וכו'. שכן, תקלה כלשהי במערכות אלה, עלולה לסכן חיים ואף להביא למותו של אדם.

בנדוננו, אין חולק כי הרכב טופל אצל הנתבע יום טרם האירוע בו אירעה התקלה. כמו כן, אין חולק כי התקלה נגעה למערכת הבלימה, שהייתה בטיפולו של הנתבע.

הנתבע טוען כי ביצע החלפת רפידות קדמיות, וכן החלפת רפידות אחוריות. לשאלת בית המשפט הוא שלל כל אפשרות שעקב הטיפול והחלפת הרפידות, ועל מנת להוציא אוויר מהמערכת, נוצרה תקלה שבגינה אירעה נזילת נוזל הבלם מהמערכת. לגרסתו, התקלה נבעה בשל כך שהתובעת נסעה, ככל הנראה, עם בלם יד משוך. ברם, לאחר שבחנתי את הגרסאות שבפניי, והחומר הראייתי, לא מצאתי כי יש ממש בטענות הנתבע.

חזקה על הנתבע שאם היה מוצא ראייה לנטען על ידו, ובשל התקלה החמורה, שסיכנה או יכלה לסכן חיים, היה מציג ראייה כלשהי בפני בית המשפט, לרבות תמונה המתעדת את התקלה, או את החלק המכני עצמו, על מנת ללמד את בית המשפט, שסנדלי הבלם, הממוקמים בגלגלים האחוריים, אכן משופשפים במידה ניכרת, או "שרופים", בשל כך שהתובעת נסעה עם בלם יד משוך. אך הנתבע לא הציג כל ראייה לכך ואף לא חוות דעת מקצועית שבחנה את התקלה (על אף שהרכב היה ברשותו). לכן, כל טענתו היא בבחינת השערה גרידא שאין לה כל עיגון ראייתי, ולכן לא אוכל ליתן לה כל משקל ראייתי.

אל מול הערכה ספקולטיבית זו של הנתבע, ניצבות ראיות נסיבתיות, בדמות של תיקון מערכת הבלימה אצל הנתבע יום לפני האירוע, הנזילה ממערכת הבלמים האחורית של הרכב, המתועדת בתמונות שהציגו התובעים, עדות ברורה של התובעת, אשר העידה על כך שמערכת הבלימה לא הייתה תקינה ביום האירוע והנתבע אישר את דבריה בעצם החלפת משאבות הבלם האחוריות.