ת"ק 69059-11-16 מימוני נ' חסין

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מהתאונה שאירעה בעיר אשדוד, בה נפגע רכב התובע מאחור מרכב הנתבע, כטענתו.

לשיטת התובע, ביום 3/8/15 הוא נהג ברכבו ברחוב רוגוזין בעיר ומשעצר במעבר חצייה נפגע רכבו מאחור ממונית שירות הנהוגה בידי הנתבע. לטענת התובע, הנתבע מסר לו רישיון נהיגה ופוליסת הביטוח אשר צולמו על ידי התובע.

לטענת הנתבע, מעולם לא היה מעורב בתאונה נשוא התביעה, אינו מכיר את התובע וכל העניין אינו אלא תרמית במטרה לקבל את כספי הביטוח.

בדיון ביום 7/6/17 העיד התובע כי התאונה אירעה עת עצר במעבר חציה. עוד העיד כי הנתבע, לבקשתו, מסר לו את רישיון הנהיגה שלו ואת טופסי הביטוח וכי בשל חוסר ניסיון, התובע לא השכיל לצלם את הנזקים ברכבו וברכב הנתבע.

הנתבע הכחיש מכל וכל את עצם קרות התאונה ואת ההיכרות עם התובע. הנתבע העיד כי בשל היותו נהג מונית, מפעם לפעם הוא מוסר את פרטי רישיון הנהיגה שלו ואת טופסי הביטוח על פי דרישת הנוסעים וסבר כי כך הגיעו פרטיו לתובע. בהמשך, העיד, כי ביום 1/7 מסר את פרטיו לנוסעת אשר טענה כי נחבלה ברכבו לפני מספר ימים וכי לא זכורים לו מקרים נוספים של מסירת פרטים לנוסעים לפני תאריך זה ובסמוך לאחר מועד התאונה הנטענת. בהמשך העיד, כי שמה של הנוסעת הינו דניאלה דהן וכי במהלך ההפסקה הוא ערך בירור אשר העלה כי המדובר באם התובע.

לבקשת התובע, נקבע התיק להמשך דיון על מנת לאפשר לתובע לזמן לעדות את אמו ואת החבר שהיה עד לתאונה נשוא התביעה.

אם התובע לא התייצבה לדיון שנקבע ליום 16/1/18 והתובע העיד כי הקשר בין השניים נותק. בהמשך ובניגוד להסבר זה, העיד התובע כי אמו לא התייצבה בשל פגישה חשובה שקבועה לה (עמ' 7 ש' 16-17 ו-19).

התובע העיד שהנתבע עובד עם שותף בשם אילן שאינו מעוניין להתייצב לעדות בשל התאונה שאירעה לו. עוד העיד כי אדם נוסף, בשם ניסימי שעובד עם הנתבע אינו מעוניין אף הוא להתייצב ולהעיד. בהמשך העיד, כי חבר שלו העובד באחד מהעסקים הסמוכים למקום אירוע התאונה, אשר ראה את התאונה וביקש להביא לתובע כוס מים לא הובא אף הוא לעדות כי עזב את העיד והחליף מספר טלפון.

לשאלת בית המשפט, השיב התובע כי התאונה אירעה בין ארבע לשש אחה"צ וכי "הייתה שקיעה כזאת" (יצ' 8 ש' 21).

עוד העיד כי רכב הנתבע נפגע בפגוש, במכסה מנוע וברדיאטור ו"כי ירדו לו מים והוא לא יכל להמשיך בנסיעה" (ש' 24).

מר דני קידר, שהיה נוסע ברכב התובע ועד לתאונה, תיאר נסיבות התאונה באופן התואם את תיאור התובע. עם זאת, כאשר נשאל העד על ידי בית המשפט מתי אירעה התאונה, השיב "היה באמצע היום. היה אור יום לא חושך" (עמ' 9 ש' 20). כאשר נשאל העד בחקירה הנגדית מפורשות האם ירדו מים מהרדיאטור ברכב הנתבע, השיב בצורה נחרצת: "לא ירדו לך מים מרדיאטור" (עמ' 9 ש' 29).

הנתבע העיד כי שם הנוסעת "דניאלה ביטון" והתאריך בו ביקשה את פרטי הנתבע בטענה כי נפלה ברכבו מופיעים ברישום שהוא מנהל (עמ' 10 ש' 5). עוד הפנה הנתבע לחשבוניות מהמוסכים הנמצאים מחוץ לאשדוד בהם טופל רכבו ביום התאונה טיפולים שוטפים וביקש לראות בכך חיזוק לטענתו כי התאונה לא אירעה מעולם כי ביום זה היה מחוץ לעיר עם רכבו. עוד הפנה הנתבע לפירוט שיחות לטלפון הנייד שלו וביקש להדגיש כי מספר הטלפון הנייד של התובע, כפי שמופיע בכתב התביעה, אינו מופיע בפירוט. בכך ביקש הנתבע להפריך את טענת התובע כי היה בקשר עם הנתבע בניסיון להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

בחקירתו הנגדית שב הנתבע והעיד כי מאחר ובמשך תקופה ארוכה לפני יום ה-1/07 לא נתבקש למסור את פרטיו לנוסעים וכעולה מרישומיו ביום 1/07 נתבקשו הפרטים על ידי הגב' דניאלה ביטון, עלה בו החשש לקשר בינה לבין התובע, חשד שהתאמת לאחר הבדיקה שערך (עמ' 11).

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות וסיכומי הצדדים, נחה דעתי כי התביעה להידחות.

במישור האזרחי מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנות הראיות אשר הובאו בפניו, את היקפן ואת המשקל שיש להעניק להן. במקרה בו בתום הערכת מכלול הראיות כפות המאזניים מעוינות, מכריע נטל השכנוע כך שבית המשפט פוסק נגד הצד שהנטל מונח לפתחו, קרי נגד התובע.

בענייננו, המדובר במצב של גרסה מול גרסה ולא מצאתי כי יש בעדות העד מר קידר כדי להטות את הכף לטובת גרסת התובע. בעדות העד נתגלו סתירות מהותיות אל מול גרסת התובע הפוגעות במהימנות גרסתו. אין בידי לקבל את הסבר התובע לפיו הסתירות בין העדויות הינן תוצאה של חלוף הזמן. התשובות של העד היו נחרצות וחד משמעיות וכאשר הוא התקשה לזכור, ידע להשיב כי אינו זוכר. משכך, אינני מוצאת בעדות העד חיזוק הנדרש להטיית כפות מאזניים לטובת התובע.

אף בתמונות הנזק שהוגשו מטעם התובע אין כדי להועיל לו, שכן מיקום הנזקים אינו תואם באופן חד משמעי את גרסת התובע לפיה רכבו נפגע מאחור.