פרסון נ' שפק ואח'

בפני תביעה לסכום של 31,415 ₪ בגין השתתפות התובע בהכנסות הנתבעים.

בעלי הדין הם רופא שיניים המתמחים ביישור שיניים.

בשנת 2004 התחיל הנתבע לקבל מטופלים במרפאה בבעלות התובע.

ההסדר בין הצדדים היה שהנתבע ישלם לתובע 20 אחוז מסך הכנסותיו במרפאה.

לא היה לוח זמנים פורמלי בקשר לתשלומים אבל הנתבע היה מעביר מידי מס' חודשים סכום על חשבון.

לטענת התובע ב-2009 עשה בדיקה מדגמית של חודשים והתברר לו כי הסכומים המועברים לו לא משקפים את מה שהוסכם. הוא פנה לנתבע על מנת לברר כיצד הוא מחשב את הסכומים.

בסוף 2009 הנתבע הפסיק לקבל מטופלים במרפאת התובע והתובע הגיש חשבון לנתבע ודרש 74,340 ₪. הנתבע בדק את המספרים ותוך זמן קצר אחרי בדיקה מול הרואה חשבון שלו שילם לתובע 42,925 ₪.

לטענת התובע הנתבע מסר לו שהוא יברר לגבי היתרה של 31,415 ₪.

לטענת התובע לא שולם דבר מאז 2009 ולטענתו הסכום משוערך היום ל-33,717 ₪.

התובע מסר לבית המשפט שהנתבע סיפר לו כל הזמן שהדבר בבדיקה. התובע המתין בסבלנות ולטענתו:

"עשיתי הכל על מנת לא להגיע לפה. ניסיתי להגיע אליו באמצעות קולגות ששנינו מכירים, ניסיתי לפנות למוסדות לרפואת שיניים זה לא הלך" (עמ' 1 שורה 26 עד עמ' 2 שורה 1).

התובע לא היה יכול להפנות את בית המשפט לדרישה פורמלית לנתבע אלא מכתב שנשלח אליו ביום 13.4.16.