ליסיצקי נ' שירם ואח'

בפני תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב יונדאי מס' רישוי 59-621-73 (להלן: "רכב התובעת") בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 21.5.16 ברח' ויצמן בחולון עם רכבו של הנתבע מס' רישוי 7841364 (להלן: "רכב הנתבע").

בתה של התובעת, גב' ספיר ליסיצקי, העידה כי בזמנים הרלוונטיים לתאונה התגוררה בעיר חולון, רכב התובעת היה ברשותה והיא נהגה בו בזמן התאונה. עובר לתאונה ספיר האטה את הנסיעה, אותתה שהיא מתכוונת לפנות שמאלה וכמעט עצרה -כל זאת על מנת לפנות לחניון שבסמוך לביתה. על מנת להגיע לחניון היה על ספיר לפנות שמאלה ולחצות את הנתיב הנגדי (פרוטוקול עמ' 2 ש' 3-8). לשם המחשה הגישה ספיר תמונות המקום (ת/2 ו- ת/3). לגרסתה של ספיר היא הסתכלה במראות והחלה לפנות שמאלה, ואז הגיע במהירות רכבו של הנתבע, עקף אותה והתנגש בחלקו הקדמי של רכבה (פרוטוקול עמ' 2 ש' 8-17). לדברי ספיר התאונה התרחשה ברובה בנתיב הנגדי (פרוטוקול עמ' 2 ש' 17).

ספיר העידה, כי כשהסתכלה במראות היא ראתה את רכבו של הנתבע נוסע מאחוריה, אך לא ראתה כי הוא מתכוון לעקוף את רכבה. ספיר הדגימה על כלי רכב צעצוע את רגע האימפקט בין שני כלי הרכב (ההדגמה צולמה על ידי נציג הנתבעת והוגשה לתיק בית המשפט). לפי ההדגמה שעשתה ספיר, האימפקט היה בין חלק הקדמי השמאלי של רכבה לחלק הקדמי הימני של רכב הנתבע.

לפי תמונות שצולמו מיד לאחר האירוע, הפגיעה ברכב הנתבע הייתה בין שתי דלתות צד ימין של הרכב ולא כפי שהדגימה ספיר (נ/3).

הנתבע העיד כי נסע אחרי התובעת, ראה אותה מאטה, אך היא לא עצרה, ונצמדה לימין של הנתיב כדי לפנות שמאלה. הנתבע העיד כי לא ראה את ספיר מאותתת והחל בעקיפת רכבה, ואז ספיר התחילה בפניה שמאלה והתנגשה ברכבו (פרוטוקול עמ' 3 ש' 5-19). לעומת מה שמסר הנתבע בהודעה לחברת הביטוח (נ/2) ובניגוד למה שכתב בכתב ההגנה, בבית המשפט העיד הנתבע כי רכב התובעת לא עצר, אלא היה בנסיעה, וזאת כנראה על מנת להסביר את יציאתו לעקיפה.

אשת הנתבע, גב' איילת שירם, שהייתה ברכב הנתבע בעת התאונה העידה כי היא איננה יכולה לומר אם ספיר אותתה, וכי היא ראתה רק שהנתבע התחיל לעקוף את רכב התובעת, ואז רכב התובעת נכנס ברכבם מצד בו ישב התינוק (צד ימין של הרכב) (פרוטוקול עמ' 3 ש' 31-33).

דיון והכרעה:

כל נהג מחויב לנהוג בזהירות ובשים לב לנעשה בדרך. סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשל"א – 1971 ותקנה 21(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 מטילים חובת הזהירות המושגית על כל משתמש בדרך. כמו כן תקנות התעבורה קובעות מספר סטנדרטים של התנהגות בכביש, מהם ניתן ללמוד על הרשלנות הקונקרטית של הנהג שהפר אותם.

בענייננו רלוונטיות מספר תקנות לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961: