ת"ק 6839-12-15 ממן נ' ליגת השקעות ובנין בע"מ ח.פ. 520039439

התביעה והעובדות הנדרשות

1. התובע הוא מתווך מקרקעין. הנתבעת היא חברה בע"מ שבבעלותה בין היתר בית מלון בנהריה, ובו 151 חדרים ו- 43 יחידות דיור (להלן – "בית המלון" וכן "יחידות דיור"). במהלך שנת 2007 פנה התובע לנתבעת בהצעה לשמש מתווך בעסקה הקשורה בבית המלון. הנתבעת קיבלה את ההצעה והשיבה במכתב מיום 30.1.07 שעיקריו הם הסכמה לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של חודש שכר דירה בתוספת מע"מ במקרה של שכירות, או 1% בתוספת מע"מ במקרה של מכירה (להלן – "המכתב"). יודגש כי התובע מסכים שמכתב זה עניינו הסכמה לשלם דמי תיווך עבור השכרת בית המלון או מכירתו והוא אינו עוסק במצב בו תימכר (או תושכר) יחידת דיור בודדת או חלק אחר מהמלון.

2. במהלך השנים 2013 -2014 נמכרו בבית המלון שלוש יחידות דיור בשלוש עסקאות שונות. האחת נמכרה למר יובל ערן (להלן – "יחידה 949") ושתיים נוספות לאשה בשם ביהן אבו טריף – עסקאות שבוצעו עבורה בנאמנות על ידי עו"ד אורן פראג' בנימין, כאשר הרוח החיה בהן הייתה בנה, המכונה אבו רזי (להלן – "יחידות 950, 953"). התובע טוען כי הוא זכאי לדמי תיווך עבור עסקאות אלו, שכן הוא שהיה הגורם היעיל בהן. בעניין זה טוען התובע לקיומו של הסכם בעל פה ביחס לדמי תיווך בגין מכירת יחידות הדיור (עמ' 27, בש' 14).

3. הנתבעת חולקת על זכאותו של התובע לדמי תיווך ובפיה שלל טענות. האחת היא היעדרו של מסמך בכתב כנדרש על פי החוק. לעניין זה טוענת היא כי המכתב משנת 2007 אינו יכול להוות מסמך בכתב כנדרש בחוק ביחס לעסקאות שבוצעו בסופו של דבר, בשל כך שעניינו במכירת (או בהשכרת) המלון כולו (כולל כל יחידות הדיור) ולא ביחידות דיור בודדות. צוין בעניין זה כי אין במכתב כל אזכור ליחידות הדיור הבודדות ומחירן, אלא פרטים אלו נמסרו ביחס למלון כולו (ויחידות הדיור) ולא לחלקיו. עוד צוין כי בכל מקרה מדובר במכתב משנת 2007 והעסקאות מושא התביעה בוצעו מעל לשש שנים לאחר מכן. הנתבעת טוענת כי בשלב זה אף הסכמתה לשלם דמי תיווך עבור מכירת המלון כולו לא הייתה עוד בתוקף. ביחס לקיומו של הסכם בעל פה לדמי תיווך בגין מכירת יחידת דיור בודדת, הוכחשה הסכמה כאמור מכל וכל. כן טוענת הנתבעת שיחידה 949 כלל לא הייתה שייכת לה במועד בו נמכרה, שכן המוכר בעסקה זו היה בנו של מנהלה, אשר רכש דירה זו מהנתבעת מספר שנים קודם לכן. כמו כן נטען שהתובע לא היה הגורם היעיל בעסקות השונות.

4. להשלמת התמונה יצוין כי התובע הגיש תביעה נגד הרוכש של יחידה 949 לתשלום דמי תווך (ת"ק 53438-03-15) במסגרתה הגיעו הצדדים להסכם פשרה בדבר תשלום דמי תווך בסך 4,000 ₪. כמו כן יובהר כי הרוכשת של יחידות 950 ו-953 לא שילמה לתובע דמי תווך כלשהם והוא לא הגיש עד היום תביעה בנדון. במהלך הדיון הודה התובע כי אין בידו הסכם תווך בכתב עם הקונה ביחס לעסקאות אלו, אך ציין שהייתה בנדון הסכמה בעל פה.

   דיון והכרעה