קרן נ' רותי

בפניי תביעה ע"ס 6,642 ₪, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בנזק לרכבה בשל תאונת דרכים שאירעה בין הרכבים ביום 21.11.17.

לשיטת התובעת, במועד האמור, כאשר עמדה בחנייה ובעצירה מוחלטת בצמוד למדרכה, פגעה בה הנתבעת שנסעה בכביש וסטתה מנתיב נסיעתה.

הנתבעת מכחישה גרסה זו. לשיטתה, באותו מועד נסעה ברח' הרב קוק בהרצליה וחלפה באיטיות רבה על פני רכב התובעת, שעמד בעצירה מוחלטת באלכסון, כשצדו האחורי כולו בולט בתוך נתיב נסיעתה ומפריע לתנועה באופן שאילץ את המכוניות לבצע עקיפה בתוך שני נתיבים צפופים.

הנתבעת מוספיה כי בעודה חולפת באיטיות, שמעה "בום" חזק מצד אחורי ימני של רכבה, עצרה, בדקה את הרכב והבחינה בפגיעה קלה בצד אחורי של רכבה, מעין שפשוף צבע קל.

עוד הבחינה לדבריה, כי לא נגרם שום נזק ברכב התובעת והצדדים נפרדו. יצוין, כי התובעת מאשרת גרסה זו, דהיינו כי לא הבחינה עת האירוע בנזק לרכבה, אך גורסת שלמרות שהרכב נראה ללא פגיעה, כאשר נכנסה אליו וניסתה לנסוע התברר לה שנשברה הציריה של הגלגל קדמי שמאלי, דבר שהצריך תיקון שעלותו מפורטת בחווה"ד שצורפה לתביעה.

בעדותה אמרה התובעת כי עמדה במקביל למדרכה בצורה ישרה, ללא הטיה כפי שנטען, והרכב לא בלט החוצה בשום צורה (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 16-18).

כאשר נשאלה התובעת כיצד היא מסבירה שמתמונה של רכב הנתבעת שצורפה לכתב ההגנה עולה כי יש שפשוף קל מצד ימין אחורי של הרכב ואין פגיעה מקדימה, השיבה כי הבחינה בת האירוע בפגיעה ברכב הנתבעת מקדימה והתמונה המוצגת מציגה רק את החלק האחורי של הרכב וכי נשברו הפנסים ברכב הנתבעת (שם, שורות 22-25).

הנתבעת בעדותה חזרה על טענתה כי התובעת חנתה באלכסון, כך שהצד שמאלי אחורי של רכבה בולט לנתיב הנסיעה שלה, וכי לא אירע כל נזק כתוצאה מפגיעה ברכב התובעת (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 1-3).

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגות ועיינתי בתמונות ובחומר שהוגש, דעתי הינה כי דין התביעה להתקבל.